כתבים והגיגים

לְאַט לְאַט יָקָר שֶׁלִּי

שָׁלָב אַחַר שָׁלָב

לְהִתְמוֹגֵג מִכָּל מַגָּע

מִכָּל שְׁנִיָּה אֹהַב

בְּכָל תְּנוּעָה בְּכָל בְּדַל פְּסִיק

יוֹם הָאֶתְמוֹל עִמְּךָ נִשְׁכַּח

כָּל הַחֲשָׁשׁ, כָּל הַמֵּעִיק

וְרַק גּוּפְךָ כֹּה רַךְ.

זֶה הַהִמְהוּם

שֶׁתְּלַחֵשׁ

עוֹבֵר וָשָׁב

בְּאָזְנְךָ שֶׁאֲמַשֵּׁשׁ

אַתְוֶה עִגּוּל וְקַו

אֶנְשֹׁף אֲדַגְדֵּג..

וְהַכֹּל יִתְפּוֹגֵג

כָּל הַסְּפֵקוֹת,

הַדִּמְיוֹנוֹת

כָּל הָאֵלֶם, הַטִּינוֹת.

לְאַט לְאַט יָקָר שֶׁלִּי

שָׁלָב אַחַר שָׁלָב

הֲרֵי רַק כָּאן

וְרַק עַכְשָׁו

אֲנִי שֶׁלְּךָ

תֹּאהַב.

שלב אחר שלב

להתמוגג מכל מגע

מכל שנייה  אוהב

בכל תנועה בכל בדל פסיק

יום האתמול עימך נשכח

כל החשש, כל המעיק

ורק גופך כה רך.

זה ההימהום

שתלחש

עובר ושב

באוזנך שאמשש

אתווה עיגול וקו

אנשוף אדגדג..

והכול  יתפוגג

כל הספקות,

הדמיונות

כל האלם, הטינות.

לאט לאט יקר שלי

שלב אחר שלב

הרי רק כאן

ורק עכשיו

אני שלך

תאהב.

עוֹד לַיְלָה מוֹתֵחַ זְרוֹעוֹת

לַעֲטוֹת חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ

וַהֲרֵי זֶה סִימָן וְגַם אוֹת

לְסוֹדוֹת חֲבוּיִים לְהָצִיץ.

וּשְׁמוּרוֹת נִסְגָּרוֹת בִּדְמָמָה

מְכַסּוֹת בַּלָּהוֹת אֵרוּעִים

וְנִשְׁמַט לוֹ הָרֶסֶן בְּלִימָה

מְשַׁחְרֵר רְצוֹנוֹת שֶׁכְּלוּאִים.

אַתָּה  שֶׁמַּבְטִיחַ לַחֲלֹם

כְּשֶׁאֲנִי מְחוֹלֶלֶת רָאשִׁית

בִּי תַּזְרִיחַ אוֹתוֹ יַהֲלוֹם

נִצָּנֵי כּוֹכָבִים בִּי תָּשִׁית.

עוֹד לַיְלָה מוֹתֵחַ זְרוֹעוֹת

סַעֲרַת כִּסּוּפִים עַל עָנָף

וּמָחָר יִתְקַצְּרוּ הַשָּׁעוֹת
וְנֵדַע כְּבָר הַקַּיִץ עַל סַף.

בַּאֲשֶׁר נִמָּצֵא וּבְכָל עֵת
אַאֲמִין כִּי כֻּלָּנוּ נִשְׁאָף
לְשַׁכְשֵׁךְ בִּסְעָרָה אוֹ הֶשְׁקֵט
וְלָאֹשֶׁר לִמְחֹא כַּף אֶל כַּף
וְיוֹדַעַת שֶׁאֵין זֶה פָּשׁוּט
וַאֲפִלּוּ קָשֶׁה לְהַסְבִּיר
אִם נָשִׂים פְּעָמֵינוּ לָשׁוּט
אוֹ לִדְהֹר עַל סוּסוֹ שֶׁל אַבִּיר.
אֵין עֲרֹךְ לְאוֹתָהּ הַתִּקְוָה
נִתְוַדֶּה בִּלְחִישָׁה אַךְ בְּיֹשֶׁר
לְפַלֵּס נְתִיבֵי אַהֲבָה
וְלִזְכּוֹת בְּכַרְטִיס אֶל הָאֹשֶׁר
בָּאוֹקְיָינוֹס גּוֹבְהִים נַחְשׁוֹלִים
וְסִירַת הַחַיִּים מִטַּלְטֶלֶת
וְהַדֶּרֶךְ רַבַּת מִכְשׁוֹלִים
לְעִתִּים לֹא נִמְצָא בָּהּ תַּ'שֶׁלֶט.
בְּאוֹתָם מֶרְחָבִים לְאֵין קֵץ
כְּבוּעוֹת שֶׁל סַבּוֹן מַבְהִיקוֹת
מִתְעַרְטֵל הוּא טָהוֹר מְבַצְבֵּץ
זֶה הָאֹשֶׁר סָפוּן בִּנְשִׁיקוֹת
וְעוֹדֶנּוּ חוֹתְרִים בִּמְשׁוֹטִים
בְּמַסָּע מְאַתְגֵּר גַּם לְכֹשֶׁר
זֶה אֶל זוֹ בֵּין בּוּעוֹת מְנַוְּטִים
כִּי יוֹדְעִים: הַבּוּעוֹת הֵן שֶׁל אֹשֶׁר.

אהובי חובק עולם
יֵשׁ לִי אָהוּב חוֹבֵק עוֹלָם
וּלְעִתִּים בְּדִמְמַת הָאֲפֵלָה
כְּשֶׁאֲנִי בּוֹ קְלִילוֹת נוֹגַעַת
מִטַּלְטְלוֹת כְּמוּסוֹת זִכְרוֹנוֹתָיו
וְהוּא שׁוֹלֵף פַּכִּים מֻפְלָאִים
מֵעֵבֶר לְאוֹקְיָנוֹסִים
וְצָצִים דַּיָּגִים אַדִּירֵי מֵמַדִּים
מֵאֵי שָׁם בַּקָּרִיבִּים
וְצוֹלְלִים חֲמוּשֵׁי רְמָחִים
דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת בְּאֵין נְשִׁימָה
וּבַעֲלוֹתָם עֲמוּסֵי יְצוּרֵי יָם
נֶאֱרָגִים בַּאֲהוּבִי מֻשָּׂגִים
עַל אֵינְגְבוּלוֹת לִיכֹלֶת הָאָדָם
וַאֲנִי בֵּין גְּבוּלוֹתַי מִשְׁתּוֹמֶמֶת
עַל אֵינְסוֹף הָאַהֲבָה.

אָדָם זָקוּק לְכּוֹתֶל
לִטְמֹן בּוֹ פִּתְקָה
כְּשֶׁרוֹצֶה לְשַׁתֵּף.
אָדָם זָקוּק לְכּוֹתֶל
כְּשֶׁחוֹטֵף הוּא מַכָּה
וְגֵווֹ מִשְׁתּוֹפֵף.
אָדָם זָקוּק לְכּוֹתֶל
לְאֹזֶן קַשֶּׁבֶת
סוֹפֶגֶת כְּאֵב
אָדָם זָקוּק לְכּוֹתֶל
לְשַׁחְרֵר מוּעָקָה
לְהַמְרִיא, לְעוֹפֵף.
וְטוֹב אִם גּוּף לַכֹּתֶל
אָדָם שֶׁאוֹהֵב
וּמַרְחִיב אֶת הַלֵּב
כִּי קַר בַּ"לְּבַד" וְצוֹנֵן
מַגְדִּיל אֶת הָאֵין
מַעֲצִים רְעָשִׁים
מַעֲלֵה הוּא מִן דֹּק
שֶׁמַּסְתִּיר אֶת הַנּוֹף
חֲשָׁשׁוֹת נִגְדָּשִׁים
זוֹלְגִים לְרָחוֹק
וְקָשֶׁה לֶאֱסֹף
וְצָרִיךְ הָאָדָם אֲנָשִׁים
לְהָקֵל וְלַחֲלֹק
מִשְּׁבִירָה לַעֲטֹף.
אָדָם זָקוּק לְכּוֹתֶל
לִטְמֹן בּוֹ פִּתְקָה
שֶׁרוֹצֶה לְשַׁתֵּף.
אָדָם זָקוּק…