19.11.2011
ידך השמאלית
בחוץ מטפטף סגרירי
מעבר לאותו חלון
במיטה ערירית
אותה מיטה
כל המרחב רק שלי
בלי
ידך הטובה השמאלית.
היה אז סופו של קיץ חם
ידך השמאלית עוד הגיעה
בתחילה
לפתוח או לסגור
את שלבי התריס
ואחר כך ויתרה.
עוצמת עיניים.
ידך השמאלית
מיטיבה את הכרית
תחת עורפך.
מזדחלת לשמאלך
נדחקת אל גופך
חסר תנועה, דומם
אולם נעים וחמים
מסניפה את המגע
המחמם
יודעת שרק עדיין…
ידך הטובה השמאלית
חובקת
שותקת
עוטפת
מגוננת
ואני יודעת וממאנת
עוד מתרפקת
עוד מתחפרת
בשקע בית שחייך
בכל תא ותא בעורי
מטביעה וחוקקת
כל תא ותא של
ידך הטובה השמאלית
מתענגת ונוטפת…
ובלי להתריע
הוא מופיע
עובד זר
מנוכר
הופך גופך האילם
מגופי שלי מתעלם
וכבר אין לי מקום
מנושלת מידך השמאלית
נדחקת מן המיטה.
בחוץ מטפטף
סגרירי
אני במיטה
ערירית
כל המרחב רק שלי
שומם וריקני
ידך השמאלית עוד בוטשת
רק בעיני רוחי
והכר עליו ראשי מונח
קר כל כך
ולח.
אמא יקרה, לא נראה לי שכדאי כל החיים לישון על אותה המיטה.
לא כולכח הבנתי את השיר
היי אלמוגי
משמח אותי שאתה קורא וגם שאתה אומר בכנות שלא הבנת.
אלמוגי, לסבא היה גידול בחלק השמאלי של המוח. במוח , חלק שמאל אחראי על תפקוד חלק ימני של הגוף ולהיפך: חלק ימין במוח אחראי על תפקוד חלק שמאלי של הגוף. כשהגידול התעצם מאד בסוף הוא גרם תחילה לשיתוק החלק הימני של סבא אבי ורק היד השמאלית של סבא עוד יכלה לתפקד וללטף. אחר כך גם היא כבר לא יכלה לנוע. זה שיר עצוב, אלמוגי, שיר של געגועים לבעל וחבר שאיבדתי. כשאני כותבת לך עכשיו הדמעות נוטפות מעיני.