פורים במעגל

משתלחים לחלל הצלילים
סובבים מרקדים מחוללים
שוטפים במרחב, מתעגלים
קמעא מתגבהים ועולים
איש איש בצעדיו
יחידי, משולב,
איש איש תרומותיו
למכלול ליחדיו
לאוויר, אווירה
לרוחות יצירה :
במגבעת חסידית
חליפת שיער בלונדית
מסיכות שמסתירות
זוג אוזנים מזדקרות
אף כנפיים ענוגות
ברפרוף, כמו נמוגות…
שפתיים לשפתיים מתחייכות
במילמול מילות ברכות
ראשים מתהנהנים
באחוות שכנים
טפיחה קלה על גב
אגב שלום רחב…
נוהרים בהפוגה
לקפה וקצת עוגה
בסמיכות לתקרובות
מחליפים שיחות קרובות.
הכול כביכול כה שמח
ראוי לחג המבדח
הן העולם עגול פתוח
ויש חדווה ומצב רוח
עם השירים והמנגינות
מתענגים על הטעימות
משתחררים
מתבדרים
מסתחררים
מתמסרים
עולים עם הגל…
אבל…
משהו בפנים עמוק בלב
נותר משום מה מרוקן ורעב
בשולי החיוכים פעורות
שקערוריות
וטיפות סמויות זעירות
זערוריות
טיפות סומות
תלויות עמומות
דמומות הן מתאפקות
כמעט נאנקות…
משהו בהסתר
אינו מרפה, דוקר
משהו אחר
פשוט חסר.