וודאי תבינו את מפח הנפש של הסבתא, הנערכת לקחת את נכדה מן הגנון, ונתקלת בבכי תמרורים של הפעוט הזועק: לא רוצה אותך! רוצה את אמא!
כשאבי , בעלי, העלה את הרעיון לכתוב סיפור ילדים בנדון, קפצתי מיד ונטלתי לעצמי את הביצוע- והרי התוצאה.
את שמו של הנכד אלמוג המרתי ברוני רון, שם שזכה להסכמת אלמוג, וכמובן שהסיפור מכיל גם חלקים בדיוניים
רוני רון היקר
ילד חמד נהדר
זוג עיניים מקסים
עטורות בריסים
מבט שופע אור
ושיער חלק שחור
במרכז הפרצופון
צץ אפון סולד קטנטון
ושפתים כה רכות
מחלקות פה נשיקות.
ילד עליז, ערני ונבון
בלי ספק זה רוני רון.
הרבה חברים ורעים לו לרון
כי בלב לו מקום לפחות למיליון
לטל ועידן, לסיוון ויאיר
לסבא וסבתא ולאח הצעיר
אבל מכולם בלבבו פנימה
הוא חש אהבה אל אבא ואמא.
הילדון רוני רון
מבקר בגנון
ממתי עד מתי?
התדעו לנחש?
הוא נמצא שם בלי די
מהשכם עד חמש.
ומה עושה שם רוני רון?
איך מבלה הוא בגנון?
משחק הוא ומזמר
ומדביק וגם גוזר
מצייר לו ציורים
ומקשיב לסיפורים
מחולל בריקודים
ועוסק בלימודים
ואוכל רוני רון
ושוכב גם לישון.
וטוב לו לרון –
בגנון.
אולם כשהשעה חמש כמעט
הוא מעיף אל הדלת מבט
האם הגיע כבר הזמן
לצאת מכאן?
יודעים לאן?
ההורים של רוני רון
עסוקים מרבית היום
ולעיתים מאחרים
בעבודה נשארים.
ומי ייקח את רוני רון
ביום כזה מן הגנון?
בדרך כלל שמח רון
כשסבתא באה לגנון
אומרת: רון שלי מתוק
ומושיטה אליו ידיים
ורון מגיב בגיל ושחוק
ומחבק אחת ושתים.
רק לפעמים כשרון שוכח
כמה כיף עם הסבתא
לקטוף סביון פורח
בהליכה הביתה,
להתבונן בעננים
המחליפים צורה,
ואיך לובשים הבניינים
שלמה של תאורה –
אזי מסב לו רוני רון
את מבטו אל החלון
ובמקום לרוץ חיש קל קדימה
הוא מתבכיין: רוצה את אמא.
וסבתא האוהבת
טיפונת נעלבת
ואומרת:
מצטערת,
אך אמא עסוקה
אולי תשמור לה בפה נשיקה?
בדרך כלל זה די מספיק
את רוני לשכנע
והוא לוקח את התיק
ולא מתמהמה
מושיט הוא יד קטנה לסבתא
ושמאל ימין – שבים הביתה.
אך יום אחד לפני חמש
כשסבתא מתייצבת
רון פורץ בבכי עיקש
ומחאה נוקבת
אינו מראה בכלל שמחה
איננו רץ קדימה
אף לא משיב מילת ברכה
רק מחכה לאמא.
וסבתא האוהבת
ניצבת נעצבת
כל כך מתגעגעת
ברוני רון לגעת
ללחוש לו: לא נורא
גם סבתא יקרה…
אך מה קרה ???
היכן רוני רון ?
נמלט הרחק למסדרון
מכונס דומם מבלי לענות
להפצרות חוזרות נשנות.
-אם כך, נכדון נחמד –
אז מחליטה הסבתא
-אשובה לי לבד
בלי רוני רון הביתה.
הילד רוני רון
נותר במסדרון
בשקט ודממה יושב
על מי, על מה הינו חושב?
פתאום הוא מתנער
הגן נדמה אחר
אין רעש – מן הסתם
כל הגנון נרדם?
יוצא לו רוני רון
מתוך המסדרון
מביט סביב, בודק,
שומם הגן וריק.
אין איש בחדרים
אין גננת, אין חברים
אין סבתא ואין הורים
רק משחקים מסודרים.
מהרהר רוני רון אל ליבו:
כמה טוב!!!
אוכל להשתעשע
לבדי לרוב.
אם אף ילד לא מגיע
והגן לגמרי ריק
אף אחד לא יפריע
לרוני רון לשחק.
והוא עולה על הכיסאות
ומוריד ממדפים
פותח קופסאות
ומפזר את הקלפים
מרכיב לו מסילות
ועליהן בונה גשרים
משמיע לו קולות
כשהוא מסיע קטרים
הוא מפזר משחקים
וקוביות מסדר
הוא מגדלים מקים
ואל עצמו מדבר.
השעון מתקתק
והזמן לו חולף…
להמשיך לשחק
כבר לגמרי לא כיף.
כבר לא מעניין
בגנון כך לבד
כוח כבר אין
הוא רעב ונפחד.
מה לעשות ? הוא רוצה כבר הביתה
"אמא" צועק ובלחש גם "סבתא"
לפתע נשמע מבחוץ איזה קול
מוכר ואפילו חביב
ורוני כמו ילד אחראי וגדול
נחפז לסדר מסביב
וחוזר ונמלט
הילדון רוני רון
ומוצא לו מקלט
מאחורי הארון.
הוא מציץ ומבחין איך נפתחת הדלת
מי עומדת על סף חרדה ושואלת :
היכן הבחורון?
איה רוני רון ?
פנימה נכנסת
מביטה מחפשת
במסדרון, מאחורי הדלת,
-איננו – היא נבהלת
אבוי , אין רוני כאן
גם לא מתחת לשולחן…
אז דמעה מתגלגלת מזווית העיניים
של מי ? של הסבתא ? אולי של השניים ? ?
פתאום על הגב משהו מקפץ
זה קוף? או חתול? שמא פיל?
מטפס על הסבתא כאילו היא עץ
מי היצור המבהיל?
כשסבתא פוערת את פיה לצעוק
פתאום מאחור מצטלצל לו קול צחוק
וידיים קטנות עדינות ורכות
עוטפות את מותנייה חזק וחובקות.
הרחוב כבר אפל
פנסים כבר דולקים
הסהר שואל
ממרומי השחקים :
מי ההולכים יד ביד בגאון ?
גברת אחת לצידה גם ילדון
בכפו השנייה ציפורנית וסביון
ותרמיל מוארך של העץ צאלון.
בפעם הבאה
כשסבתא שוב תגיע
בכיות של מחאה
שוב רוני רון ישמיע ?
בפעם הבאה
-כך סבתא מקווה-
לקראתה באהבה
בלי שמץ אכזבה
יאוץ לו רון יקר
ילד חמד נהדר
לשוב מן הגנון
יחדיו בצעד און
הנכדון עם הסבתא
מהגן לאן ?
כמובן-
הביתה !!!
לסיום , חביבי, נעצור ונאמר
אם יש סבתא או סב, זה וודאי נהדר
כל סבתא כל סב התברכו בסגולות
הזדמנות לנכדים להגשים משאלות.
אז כשסבתא לגן מגיעה במפתיע
מותר לחייך, לקפץ ולהריע .
כי אימא- זה יופי, ואבא- זה חג
וטוב גם עם סבתא לצהול עד הגג.