כשנפתחו סוף סוף ארובות עיניה
חשה כיצד הן מתמלאות
וגואות…
והדמעות מתגלגלות…
אט אט, בהדרת כבוד
ודימעה חמימה
זרמה
וטיפטפה מן הלחי לצג
וחתמה
ושוב חשה כיצד כל פעימה
מרחיבה לה את הלב
שנדמה מרוקן וכואב
והרי היא שולה
ומלקטת ומעלה
את מה שהיה
ואוצרת…
ומתעוררת…
-כן, אני מאושרת !!!
ועוד דימעה נטפה
תמה וחפה…
והחלל שכאילו הותיר האיש ההוא
הבלתי נחשב
איש הקש
ששב על עקבותיו,
נתמלא מחדש עכשיו
והדיו נמרח
ברגש הטוב, הישן והזך
שכמו כמעט נשתכח.
-
פוסטים אחרונים
- בין ערביים אוגוסט 9, 2022
- להתאכזב מחוסר תגובה בשיתוף יולי 30, 2022
- תקווה יולי 30, 2022
- בדד בתבל מרץ 25, 2022
- לאט לאט מרץ 25, 2022
תגובות אחרונות
ארכיונים
קטגוריות
- querido (147)
- querido -whatsapp (3)
- א. ספר שירי אהבה (147)
- אהבה על הסף (98)
- אורי (1)
- ביוגרפיה שלי (1)
- ברכות ואיחולים (8)
- חוקוק 2017 (1)
- טיול רכיבת אופנים באירלנד (1)
- יוצאים מהמגירה (2)
- ללא קטגוריה (149)
- מודעות (1)
- נכדים בסין (4)
- סין (3)
- סיפורים (5)
- ספר שירי אהבה (3)
- ספר שירים 2022 (7)
- ספרי ילדים (6)
- אני אוסף לי חלומות (1)
- לשמיים (2)
- עליזה בהודו (4)
- פרוזה (12)
- פרוזה ילדים (1)
- קמפוס אילת (2)
- קמפוס קטורה (1)
- שירים (186)
- לא לילדים (119)
- שירים על אבי (9)
- שירי ילדים (28)
- שירים לנכדים (32)
- שירים לאלמוג (25)
- לא לילדים (119)
- שירים 2020 (20)
- שירים לחנן (3)