לפעמים כשאני אחרי המקלחת
אמא אותי אל הדלת לוקחת
ושתינו ביחד
בודקות איך אני צומחת.
אני מתייצבת, עומדת בנחת
זוקפת סנטר ולרום מתמתחת
ואמא מודדת וביד בוטחת
בלורד קו חדש על הקיר מותחת.
אחר כך על שכמי היא טופחת
מהללת ומשבחת :
ילדה מוצלחת !
אני על שפתיים חיוך מורחת
על אמא קופצת , בחדווה מתבדחת :
זה בגלל המרקחת
שאת לי רוקחת
על הצלחת
ובכלל גם המים
מצמיחים לשמיים.
אני מרוצה ללא גבול ובלי שובע
רוצה לעקוף כבר את סבתאלה טובה
ממש מגיעה לה כמעט עד הכובע
"כך נכדים תופסים להם גובה".
אני בעננים גאה ושמחה,
אך סבתאלה טובה מתקוממת ומוחה
עושה פרצופים של כמעט מלחמה
חובקת אותי אבל לא מסכימה
טוענת בתוקף שאין זו חוכמה
-את נכדתי רק עולה וצומחת
ואני סבתך רק למטה צונחת.
אז אני אל אוזנה ברוך מתקדמת
ובטון של גדולים אותה מנחמת:
-אל תדאגי סבתאלה מתוקה
תמיד תישמר לך אצלי נשיקה.