אל על לשמיים

אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים    

עַלִּיזָה וַלְד

לִפְעָמִים אֲנִי מַשְׁאִיר אוֹכֶל בַּצַּלַּחַת

וּמְסָרֵב בְּתַקִּיפוּת בִּיס נוֹסָף לָקַחַת,

אוֹמֵר: "לֹא אוֹהֵב

וּבִכְלָל לֹא רוֹצֶה כִּי אֵינֶנִּי רָעֵב",

אָז אִימָא דּוֹאֶגֶת, סוֹפֶקֶת כַּפַּיִים,

מַבִּיטָה פַּעַם אַחַת אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים

וּפַעֲמַיִים עָמוֹק לִי בְּתוֹךְ הָעֵינַיִים

וְשׁוֹאֶלֶת: "אִם לֹא תֹּאכַל,

אֵיךְ תִּגְדַּל?"

 

 

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאִימָא לָצֵאת מְמַהֶרֶת,

    הַשָּׁעָה בִּשְׁבִילָהּ כְּבָר מְאוֹד מְאוּחֶרֶת,

וְאִיתִי הַשְּׁכֵנָה מִלְּמַעְלָה נִשְׁאֶרֶת.

אֲנִי לַשְּׁכֵנָה מוֹצִיא תַּ'לָּשׁוֹן,

כִּי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָלֶכֶת לִישׁוֹן.

רוֹצֶה לְשַׂחֵק לְבַדִּי אוֹ אִיתָהּ,

בְּהֶחְלֵט לֹא מַסְכִּים לַעֲלוֹת לַמִּיטָה.

אָז אִימָא חוֹזֶרֶת, סוֹפֶקֶת כַּפַּיִים,

מַבִּיטָה פַּעַם אַחַת אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים

וּפַעֲמַיִם עָמוֹק לִי בְּתוֹךְ הָעֵינַיִים

וְשׁוֹאֶלֶת:

"אִם לֹא תִּישַׁן,

אֵיךְ תָּקוּם בַּזְּמַן?"

 

כְּשֶׁאֲנִי זוֹרֵק עַל שׁוּלְחָן תַּ'גַּרְבַּיִים,

מַשְׁלִיךְ תַּ'חוּלְצָה עַל גַּלְגַּל אוֹפַנַּיִים,

 

מֵעִיף בְּמֶרְכַּז הַסָּלוֹן מִכְנָסַיִים

עַל קַלְמָר וּצְבָעִים וְגַם זוּג מִסְפָּרַיִים,

תּוֹלֶה תַּמְרוּרִים עַל כִּיסְאוֹת הֲפוּכִים

בֵּין חוֹבְרוֹת שִׁיעוּרִים וּסְפָרִים מְעוּכִים,

אָז אִימָא עוֹצֶרֶת, סוֹפֶקֶת כַּפַּיִים,

מַבִּיטָה פַּעַם אַחַת אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים

וּפַעֲמַיִים עָמוֹק לִי בְּתוֹךְ הָעֵינַיִים

וְשׁוֹאֶלֶת: "אֵיפֹה? לְאָן?

מַדּוּעַ הַיֶּלֶד שֶׁלִּי מְבוּלְגָּן?"

 

כְּשֶׁאֲנִי מְקַשְׁקֵשׁ בַּיּוֹמָן שֶׁל יוֹנָתָן

וְצוֹבֵט בָּאוֹזֶן אֶת אָחִי הַקָּטָן,

שׁוֹפֵךְ בְּמִקְרֶה אֶת כָּל הַקַּנְקַן

הַיְישֵׁר לַיַּלְקוּט הַמָּלֵא שֶׁל לִירַן,

אָז אִימָא כּוֹעֶסֶת, סוֹפֶקֶת כַּפַּיִים,

מַבִּיטָה פַּעַם אַחַת אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים

וּפַעֲמַיִים עָמוֹק לִי בְּתוֹךְ הָעֵינַיִים

וְשׁוֹאֶלֶת מִבְּלִי לְחַיֵּיךְ:

"אֵיךְ אַתָּה מִתְנַהֵג בְּלִי בּוּשָׁה, אֵיךְ?"

 

כְּשֶׁאֲנִי תּוֹפֵס לִפְעָמִים מַצַּב רוּחַ

וּמִסְתּוֹבֵב לִי בַּחוּץ כְּמוֹ טַוָוס נָפוּחַ,

רָץ וּמְקַפֵּץ מִמִּגְלָשָׁה לִסְחַרְחֵרָה

וּבְלִי כָּל אַזְהָרָה פּוֹרֵץ בִּדְהָרָה,

צוֹרֵחַ בְּלִי סִיבָּה וּפִתְאוֹם סְתָם בּוֹרֵחַ,

אֶת הַפִּיצָה מַשְׁלִיךְ, אֶת הַגְּלִידָה מוֹרֵחַ,

דּוֹרֵשׁ לִי עוֹד אַרְטִיק וְנִשְׁבָּע: "זֶה הַכּוֹל",

וּמַדְבִּיק אֶת הַמַּסְטִיק לַסַּפְסָל הַכָּחוֹל.

אָז אִימָא נֶאֱנַחַת, סוֹפֶקֶת כַּפַּיִים,

מַבִּיטָה פַּעַם אַחַת אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים

וּפַעֲמַיִים עָמוֹק לִי בְּתוֹךְ הָעֵינַיִים

מִתְחַנֶּנֶת: "הִתְחַשֵּׁב בְּאִימָא מְיוֹאֶשֶׁת,

דַּי לְהִתְרוֹצֵץ, אֲנִי כְּבָר מוּתֶשֶׁת".

 

כְּשֶׁדּוֹדָה שָׂרָה בָּאָה לְבִיקוּר,

הִיא מְשַׂחֶקֶת אִיתִי בְּכַדּוּר.

אֲנִי מַגִּישׁ לָהּ עוּגָה אֲפוּיָה בַּתַּנּוּר,

מַרְאֶה לָהּ בַּסֵּפֶר תְּמוּנוֹת וְסִיפּוּר

וְיוֹדֵעַ הֵיטֵב מָה מוּתָר, מָה אָסוּר.

דּוֹדָה שָׂרָה מִתְפַּעֶלֶת,

פּוֹנָה אֶל אִימָא וְשׁוֹאֶלֶת:

"כֵּיצַד זֶה חוֹלַלְתְּ מַעֲשֵׂה נִיסִים?

הַיֶּלֶד שֶׁלָּךְ הוּא מַמָּשׁ בֵּן מַקְסִים!"

אָז אֲנִי עַל שְׁרַפְרַף מוֹחֵא לִי כַּפַּיִים,

מַבִּיט פַּעַם אַחַת אֶל-עָל לַשָּׁמַיִים

וּפַעֲמַיִים עָמוֹק לְאִימָא בָּעֵינַיִים

וְאוֹמֵר בִּקְרִיצָה וּבְקוֹל: "הֶאָח!

הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה כָּל כָּךְ,

לְאִימָא שֶׁלִּי יֵשׁ יֶלֶד מוּצְלָח!!!"