אוחז בכף ידי

הוא אוחז בכף ידי

מעסה ובוחן…

ואני יודעת

כי למרות החשיכה

אינו יכול שלא לחוש

בעור הרופס…

ואני מתמידה

בצפייה

מרותקת למסך

ועיניו נעוצות בפניי…

איני עומדת בציפיותיו

וידיי ריקות

ואינו מוצא את החום

שאינו קורן

ואצבעותיו אינן חדלות

למוש

את האין…

פורסם בקטגוריה לא לילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *