ילד רגיש ועורג 25.8.99

היית לי ילד רגיש ועורג
רווי משאלות הזויות
תהית רזי היקום ואחרית
זרית ללילה תמיהות.
ביקשתי לתמוך, אך אזלה לי ידי
חששתי לבא, אלוהים הוא עדי
כאבתי עמך ולבי התחמץ
חבוט בצמתים, מחפש את החץ
פוסע, מועד, ערפל עמימות
תר נואשות, מלקט חמימות
פלומה ילדותית ועיניים לחות
נמשכת לחום, לא הסכמת פחות.
תאב כה, כואב ואכול מרורים
שאפתי לחלוק עימדך יסורים
ידעתי, עידן אימהות כבר נגמר
אל מול שוועתך לבבי מה נכמר
יבש כבר חיקי בלי חיבוק בלי מזור
פיתחת אברות, אל חיקי לא תחזור.
היית לי ילד עדין ורגיש
ידעתי צמחת, היית לאיש
נמשכת לבית לפי התחושה
צפוף קצת, מחניק, אך מריח אישה
אז למה לבי משום מה בלי מרגוע
רטט סמוי מתאפק בו לנגוע?