צְפוּנוֹת אִשָּׁה לוֹ מְגַלָּה
וְכָל פַּעַם נִדְהַם מֵחָדָשׁ
אֵיךְ מִנִּבְכֵי דִּמְיוֹנוֹ מַעֲלָה
לֹא הָיָה מַאֲמִין מָה שֶׁחָשׁ.
לְהַקִּיף אֶת גּוּפָהּ בִּזְרוֹעוֹת
לִשְׁקֹעַ בְּחֵיק רְגִיעָה
לִדְחֹק לִזְמַן מָה הָרָעוֹת
לִרְחֹק מִמְּצִיאוּת הַיְּדִיעָה
אִי מְבוֹדָד בְּחַיָּיו
צָף עַל כַּרְעֵי נַחְשׁוֹלִים
פּוֹרֵץ לִרְגָעִים אֶת הַקַּו
חוֹתֵר בֵּין אַבְנֵי מִכְשׁוֹלִים
אֵשֶׁת פְּלָאִים בָּהּ זָכָה
מִן הַבְּרֵכָה הוּא שָׁלַף
זִיק שֶׁל תִּקְוָה נִידָחָה
צָץ וּפָתַח לוֹ עוֹד דַּף
עַל מֵיתָרֶיהָ פָּרַט
בֵּין דִּמְדּוּמִים הֶעֱרָה
תֹּם לְבָבָהּ בּוֹ נֶחְרַט
רֶגֶשׁ בְּלֹא הַכָּרָה
אֵשֶׁת פְּלָאִים – הוּא הִפְטִיר
מעבר חֲלוֹם ותּוֹחֶלֶת
בִּנְשִׁיקוֹתָיו הֶעֱתִיר
לָהּ שֶׁפָּתְחָה לוֹ הַדֶּלֶת.