את צנעתה חשפה

והיא יודעת ש…מחר יגבה המס
תביט במחוגים ולבבה יחמץ
יודעת שתצר על זמן שכך אפס
וכליונו של שחר נטול כל מאמץ.
אך אין זה בכוחה לחתום בלא מילה
יום שבו עימו חוותה דבר נפלא
את צנעתה חשפה, גילתה אותה לו חיש
ובפניו קראה את כל אשר הרגיש
גם בה חידוש נולד ופליאתה רגשה
היאך בלי התחבטות אהבתה גדשה
עלצה בו לעורר ולהסעיר הדם
שמחה להיות חוה, שמחה שהוא אדם
אהוב שלי רחוק הרי שלך הגוף
חפנהו אל חזך, הגבה עימו לעוף
גילינו , זה נכון, גן עדן אמיתי
ביובליו נשחה, נאהב אתה איתי.