13.06.2018 חוויות סין

יקיריי, שלא יעלה בדעתכם שרק דבש אני מלקקת.
אני חווה גם דברים פחות נעימים. כפי שהחיים מזמנים. ויש דברים שממש לא בא לי לשתפם, כי עדיין הם צובטים בלב. ולא על אותן נשים בבייגינג שניסו להוציא מכיסה של הגברת המערבית ככל האפשר אני כועסת ולא על הפרופסור כביכול שאליו הן לקחוני והוא נגע בידי ואיבחן חולשת כליות וכבד, לא עליהם אני כועסת, אלא עליי, המטיילת הכביכול מנוסה שהתפתתה וכאשר הבינה לאחר שבוע שעשתה מיקח טעות, הסתבר שהכסף (והרבה כסף) כבר יצא, כי עסקאות בחול אינן יורדות בתאריך שנקבע בארץ שלנו אלא מייד….
בקיצור, לא נעים…
ובעצם עליי לשמוח שזה רק הפסד כספי ואת העשבים שנתנו לי אני יכולה להעלות באש ואני מבקשת מעצמי ללמוד מנסיוני…. ולהימנע משגיאות כאלה בעתיד…
אחד הדברים שנראה לי שאוכל לציין הוא שתרמיות כאלה, שנפוצות מאוד בסין, (ומי כמו כלתי הסינית מסבירה זאת לי) מן הסתם לא מתרחשות ביפן.
יש סינים טובים וישרים מאוד, לדוגמא האישה הנפלאה שעובדת בבית בני, שהחזירה לכלתי חלק מהמשכורת בטענה שזה יותר מדיי (ותאמינו לי, היא ראוייה להרבה יותר), ויש סינים (והרבה) שלנסות ולקבל הרבה יותר ממה שבאמת מגיע להם ואפילו במחיר רמאות, זה בשבילם דרך חיים ואפילו לא עבירה.
"עלייך ללמוד שאת מטרה לסינים האלה, אישה מבוגרת כמוך (מזל שאינו אומר זקנה) היא לחם בשבילם" וכלתי מחייכת אליי ואומרת "אני לומדת ממה שקורה לך".
כן, יקיריי, גם חוויות נוספות עוברות עליי, חוויות משמחות וחוויות מזילות דמעות (ויש בקבוצה מי שנרטבה ממטר דימעותיי), חוויות וקילקולים שדורשים תושייה כדי לפתור אותן בארץ זרה עם שפה לא מובנת וקשיים בקשר טלפוני ואינטרנטי. ואם מצליחים לאסוף עוד חוויות ולהרחיב אופקים ולהשכיל מעט, אז מה צריך בן אנוש עוד???