בוקר טוב לידידי, שמציאות היומיום הדלה ושוחקת הרחיקתהו תק פרסאות מהדר פסגות ושכשוך פלגי מים רעננים, ולבבו הכמה נישדף.
ובכל זאת מתחת למעטפת הנוקשה והניחרת מפעם בו ניצוץ טמיר וזיק של לחלוחית, ובעמל רב עולה בידו לדלות מילים חתומות בנשיקה אל אישה אחת קטנה ורחוקה, המשרכת דרכיה באפיקים יבשים כשציקלונה המרופט משווע לאגל מים חיים…