וְשׁוּב אָתָא לַיִל, אָתָא הוּא מְאוֹד
וְשׁוּב כְּבָר פּוֹשֶׁטֶת לֵאוּת
וַאֲנִי מִתְעַשֶּׁתֶת, נוֹתֶרֶת לִי עוֹד
עַל הַמֶּלֶל נֶחְפֶּזֶת לָעוּט.
כְּמוֹ צַיָּדֵי הַשְּׁקִיעוֹת הַזּוֹרְמִים
אֶל מוּל פְּנֵי הַיָּם עִם גִּיטָרָה
אֲנִי מְלַקֶּטֶת צְדָפִים מְדֻמִּים
בִּשְׁלַל הַחֻלִּין אֲנִי תָּרָה.
אוֹתָם אֲנַעֵר מֵעָגְמַת הַלֵּבָב
אֶשְׁטֹף בִּדְמָעוֹת לְקִלּוּחַ
אֶשָּׂא כְּמִיהָתִי עַל הָאִישׁ שֶאוֹהַב
אֶחְתֹּם בִּנְשִׁיקוֹת לְקִנּוּחַ.
סוֹגֶרֶת חֲרוּז מַגַּעַת הָעֵת
לְהָגִיף אֶת תְּרִיסֵי עַפְעַפַּיִם
לִרְתֹּם חֲלוֹמוֹן רַעֲנָן שֶׁנּוֹחֵת
אֶל נוֹף מְלַבְלֵב וְשָׁמַיִם.
