יוֹם אַחַר יוֹם מְמֻשָּׁךְ וְדוֹמֵם
הוּא טוֹרֵחַ לִטְמֹן עוֹד קֵיסָם דַּק עוֹמֵם
צוֹפֶה עֲתִידוֹת בַּל תִּגְוַע הַמְּדוּרָה
מֵפִיחַ עוֹד אוֹת, אֵשׁ פְּלָאִים לִכְאוֹרָה.
יוֹם אַחַר יוֹם הִיא מוֹצֵאת וְקוֹנָה
בִּרְכָתוֹ הַדַּלָּה עַל סִפָּהּ הִיא עוֹנָה
שׁוֹזֶרֶת אֵלָיו כִּתְמוּנַת בָּבוּאָה
תְּשׁוּבָתָהּ לְשָׁלוֹם קְצַרְצָרָה וּקְבוּעָה.
רַק לִפְרָקִים כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ גְּדוּשָׁה
מוֹסִיפָה הִיא בְּחִיל וְכִמְעַט בִּלְחִישָׁה
חוֹרֶגֶת הַחוּצָה וּקְצָת מְעִזָּה
נִיצוֹצוֹת שֶׁל קִיּוּם וּמִלּוֹת חֲרִיזָה.
יוֹם אַחַר יוֹם מְמֻשָּׁךְ וְנָבוּב
מְקַבֶּצֶת מָעוֹת כִּיסּוּפים מֵאָהוּב.
מְשַׁמֶּרֶת גַּם הִיא רְסִיסֵי לֶהָבוֹת
בּוֹנָה מִגְדָּלִים עַל שִׁבְרֵי אֲהָבוֹת.
