יושב לו איש ואצבעו מקלדת
לא ינוח לא ישקוט
חופר נושא או הווייה מיוחדת
מלקט מילה ואות
עולמו מילים אפוף
ומתוכן הוא מתבונן
וזוג כנפיים לו לעוף
נדמה לו קרקע אין.
והוא טורח ועמל
על הגיגי שיריו
נושא תפילות גם אל האל
כמה שיאהב
וכשהמען משתהה
ולא מגיב היטב
האיש בעצב בו בוהה
ומתבטא בכאב.
לא. אין נביא פה בעירו
אך יש ברוך השם
קוראים מרבים במחירו
וזה כבר מנחם.
אדון יקר יש עוד פכים
בימות חולין וחג
ולא תמיד פה נזקקים
לקפוץ מעל הגג
כן יש לך הרבה לתת
ולבבך יוצר
אך אם מרבה מאוד העט
אולי הוא קצת יותר.
וכמובן בכל הגיג
המשורר מדגיש
שרק דמיון עטו מציג
ולא כיוון לאיש.