כְּבָר נִדְמֶה שֶׁהָרֶמֶץ כָּבָה
וּבֵינֵינוּ מִדְבָּר וִישִׁימוֹן
כְּבָר נִשְׁכַּח הַמֻּשָּׂג אַהֲבָה
וְנָדַמּוּ צְלִילֵי פַּעֲמוֹן.
וּלְפֶתַע אַתָּה מִמֶּרְחַק
מְשַׁגֵּר לִי מִלַּת כִּסּוּפִים
וַאֲנִי קֻבִּיָּה שֶׁל מִשְׂחַק
טוֹרֶפֶת פִּתְאוֹם הַקְּלָפִים.
פֵּרוּרֵי אוֹתִיּוֹת לִי תַּשְׁלִיךְ
וְגוּפִי מִשְׁתּוֹחֵחַ לִלְקֹט
וְחוֹזֵר מֵחָדָשׁ הַהֲלִיךְ
שֶׁל הַדָּם הַהוֹלֵם בָּרַקּוֹת.
אָז שַׁלְהֶבֶת נֵעוֹרָה לִבְעֹר
וְאַתָּה שׁוּב סָפוּן בִּלְבָבִי
וְהַחֹשֶׁךְ נִמְלַט מִן הָאוֹר
וְקוֹלִי שׁוּב לוֹחֵשׁ "אֲהוּבִי".
