לא הרבה הבטחת
לא גדולות ונצורות
אולם גם במועטות
השדופות, הפשוטות
לא עמדת.
אתה פחדת.
ואני בפרץ גחמה
חוררתי בחומה
ומן הסתם למרות המועקה
הגבת פתע תוך דקה
כי לא נותר לך אלא
לשבור שתיקה.
והתקשרת…
וכששאלתי
שמעתי מעבר לקו
את האימה
ושתקתי לדממה
ולא ידעתי אם אתה עדיין
וכשסוף סוף שמעתיך מן האיין
נתמלטה מאמתחתי
גם אנחתי
בקול ענות חלושה
בלחישה
רפה
בקעה לך מן השפה
מילה אחת, היא כן,
בלי להרחיב
ואני
בלי להתבונן סביב
בלי לקחת חלק
זיכיתי אותך אהוב
שוב
בקול שקט
בלא שלהבת
כי בכל זאת
אני אוהבת