לא מכבר יצא מרחם
לא מזמן נתנו לו שם
לא לועס עדיין לחם
ותלוי הוא עוד באם
ובכל זאת יכול….
והזמן חולף ביעף
התינוק לו מתפתח
בכל יום נפתח עוד דף
כמו ניצן שאט פורח…
וכל יום גדל לו עוד
וכל יום עוד מלבלב
וכמה נפלא ללמוד
בשמחה וגם בכאב.
כל יום ממריאים
ועולים בסולם
עוד טיפה, עוד רואים
את קסמיו של עולם.