לעיתים אדם מרחף לו נפעם
והוא פותח זרועותיו
לגרוף אל חיקו עוד ועוד
וללקט
מזהרורי היופי
אל עיניו
אל אפו
אל נשמתו…
ובשובו למעונו
הוא פותח קישוריו
ונוגע בחיל ורעדה
ובוחר…
ומשגר עוד ועוד
אל שדות רעיו
זורה זהרוריו
ומייחל…
ו… דממה…
אין קול ואין עונה…
רק הס הושלך
והאדם נבוך
מהלך ונד
ואין טיפה
להנץ את הזרעים
אותם פיזר בלב רחב…
ואפילו בשולי שמורותיו
יבש כבר ניצנוץ
בארץ חרבה…