פָּקְחָה לְפֶתַע עַיִן
הָיָה הַדַּף עוֹד רֵיק
טָבַע מִצְחוֹ אוֹת קַיִן
אֶל זַעֲמָהּ שׁוֹתֵק
זָעַק אֵלֶיהָ אֶמֶשׁ
אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁלֹט
וְשׁוּב זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ
וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
נִכְמַר לִבָּהּ בְּרֶגַע
הִבִּיעַ רִגְשׁוֹתָיו
מַחְתָּה אֶת כָּל הַפֶּגַע
כְּשֶׁלִּדְבָרָיו אָהַב
אָסְפָה אֶל אַשְׁפָּתָהּ
חִצֵּי חֵמָה חַדִּים
אֶל לְבָבוֹ יָרְתָה
מִתַּחַת לַבְּגָדִים.
אֵינוֹ רוֹצֶה לִפְגֹּעַ
הַצַּעַר בּוֹ חִלְחֵל
כֹּה הִתְמוֹגֵג לִנְגֹּעַ
גַּן עֵדֶן לְיַחֵל.
הִיא שָׁאֲלָה מַדּוּעַ,
אֵינֶנָּה מְבִינָה
שׁוּב רִיטוּאָל קָבוּעַ,
נִדְחֶקֶת לַפִּנָּה.
לֹא הִתְכַּוֵּן – נִשְׁבַּע לָהּ
הִבְטִיחַ לְקַיֵּם
אַךְ הִתְאַבֵּן לְּמַעְלָה
בְּפַחַד מְאַיֵּם.
הוֹשִׁיטָה לוֹ יָדֶיהָ
מֵעֵבֶר לְיָמִים
רָצְתָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ
בְּחִבּוּקִים חַמִּים.
הִיא נְכוֹנָה לִסְלֹחַ
אִם בְּעַצְמוֹ יִבְדֹּק,
אֶת עֶלְבּוֹנָהּ לִזְנֹחַ
בְּאַהֲבָה לִדְבֹּק.
עַתָּה מָלֵא הַדַּף
רֵיק חֲרוֹנָהּ נָבוּב
שׁוּב תִּתְיַצֵּב עַל סַף
תִּקְרָא לוֹ שׁוּב "אָהוּב".
