שום דבר, אבל שום דבר
איננו בהיר ומובן מאליו.
איננו ברור כמו עמק או הר
איננו מוחלט כמו עיגול או כמו קו.
לא,
למרות הזמן בתרמיל שעל גב
נושא שבועות וימים ערב רב
תמיד מחדש מתענגת כל כך
לחוש מקרוב בעורו חם ורך.
לא,
כשאפילו טרוד בשיחת עסקים
לא יקהה בך כמלוא הנימה ויסכים
לסיור אצבעות רוחפות על גופו
למטר נישוקים החולף במעופו.
לא,
כשלבו אינו גס לא יוצא מכליו
כשקורי כיסופים את שולחת אליו
בפרצי אהבה שאינם בך כלים
הוא מכיל ברצון לא יוצא מכלים.
כרגיל הוא שותק אך ניאות להקשיב
בגביע שפתייך נפשו הוא משיב
ואת מתמוגגת אלייך שואבת
מתת מקסמים מהאיש שאוהבת
יודעת היטב, לא מובן מאליו
עימו לטפס שוב שלב עוד שלב
ושוב מפכים בך שירי אהבה
שירי תימהון על אדם וחוה.