לעולם תוסיפי אותי להדהים

לעולם תוסיפי אותי להדהים,
לא מובן לי כיצד לך לא מובן
והוספת במשיכת כתפיים:
כנראה יש דברים
אשר טיבם
לא להשתנות
ואני אמרתי
יש דברים שצריכים לעשות
אם רוצים שדברים ישתנו
ואתה הרי אינך רוצה לשנות
כמלוא הנימה
את המסגרת והמסמרים
אז איך ישתנו אצלי הדברים.
לא יקירי, הן לא תקצה עבורי
מקום במסגרת חייך
אלא בשוליים הנסתרים.
לא לי אתה דואג אלא לך.
אתה זקוק לשוליים הנסתרים
במסגרת חייך.
אתה רוצה בהם.
ואם יארע עימם דבר מה
אתה תצר מעט ולא תעצור
כי מה כבר טיבם של שוליים?!
לא תעשה שום דבר ממשי.
אתה תכתוב משפט קטן לפעמים
לשמור על אש קטנה.
אינך דואג לי, יקירי.
כל דאגתך ממוקדת באחרת.
לי תקצה את מקום התאווה האסורה.
וכשהדומייה שלי מתארכת
אתה רק דואג אם נחבלו השוליים הנסתרים שלך.
ואתה אולי תכתוב:
אני צריך כרגע לעצור.

פורסם בקטגוריה לא לילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *