כשהאוויר היה נרעש

וכשהאוויר היה נרעש
ומתפוצץ כאילו קץ
והרעם מתגלגל
איימתני
הייתי
אליך מתגלגלת
טומנת ראשי בחזך
מאזינה להלמות לבבך
וכשבחוץ זועמות הרוחות
היו זרועותיך סביבי ניכרכות
והייתי מתכרבלת
נינוחה
ואיני בטוחה
אם הייתי אומרת
עד כמה אני מאושרת
אבל בעיניים עצומות
הייתי מרחפת
ומצמדת גופי אל גופך
ומלפפת
את רגליי סביבך.
וכשבחוץ סערה
הייתה בפנים נהרה
ובמטה קסמי ניצוח
כל רעמי העולם
והברקים
וכל הרוח
היו מתנגנים לנו
מכים ומהדהדים
ומריצים דם בעורקים
והיית כולך שלי
ואני כולי רק שלך

פורסם בקטגוריה לא לילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *