אֲפִלּוּ רַק … – כְּדַאי – מֵאֵת עַלִּיזָה
פֻּרְסַם בְּתַאֲרִיךְ מֶרֶץ 9, 2008 :
לַמְרוֹת שֶׁמְּאֻחָר וּדְמָמָה
וַחֲשֵׁכָה סְמִיכָה
לַמְרוֹת הַתְּנוּמָה,
מִשְׁתַּחֶלֶת בְּשִׁפּוּלֵי הַשְּׂמִיכָה
מְפַלֶּסֶת דַּרְכָּהּ
חוֹצָה אוֹרְחוֹת מִטָּה
וְיָדִי פְּשׁוּטָה
לִקְרָאתָהּ
מְחַבֶּקֶת אוֹתָהּ
מְאַמֶּצֶת אֶל קִרְבָּהּ
אֶל לִבָּהּ
אֶצְבָּעוֹת בָּאוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת
לְחִיצוֹת אַצּוֹת עַל לְחִיצוֹת
וּפִרְכּוּס כִּמְעַט מוּחָשׁ וְחוֹם
וְשֶׁקֶט מְרֻגָּשׁ – וְתוֹם
מַבָּע דּוֹלֶה מַבַּע
מַגָּע שׁוֹלֶה מַגָּע
וְכָל מַגָּע – עוֹלַם כֻּלּוֹ
וְכָל מַגָּע – אוֹת
וַאֲפִלּוּ רַק בִּשְׁבִילוֹ
כְּדַאי עוֹד
לִחְיוֹת.