תָּמַכְתָּ מוֹתְנַי בְּעוֹדִי מְרַחֶפֶת
אֶל גְּבִיעֵי הַשֵּׁכָר מוֹשִׁיטָה
וְנִכְרַכְתִּי סְבִיבְךָ וְהָיִיתִי מֻטְרֶפֶת
וְחָלַמְתָּ אוֹתִי בַּמִּטָּה
כָּךְ בְּהֶסְכֵּת בֵּין שְׁרַפְרַף לַתִּקְרָה
נִתְלֵיתִי בְּחֹם עַל כְּתֵפֶיךָ
הִנְחֵיתָ אוֹתִי כְּמִפְרַשׂ שֶׁל סִירָה
וְחָתַרְתִּי דּוּמָם אַחֲרֶיךָ
וְשָׁכַחְתִּי מִיַּיִן שָׁכַחְתִּי גְּבִיעִים
הָיִיתִי צְמֵאָה וְעוֹרֶגֶת
טִפַּסְנוּ בְּיַחַד אֶל רוֹם הַשִּׂיאִים
כָּל פִּסְגָּה עֲבוּרֵנוּ מֻשֶּׂגֶת
כָּל פַּעַם תְּמֵהִים, מִשְׁתָּאִים לַמִּקְסָם
לוֹטְפִים זֶה אֶת זוֹ לְלֹא הֶרֶף
שְׁכוּרֵי אַהֲבָה, נַרְקוֹמָנִים בְּלִי סַם
נִצְמָדִים כְּחָתוּל אֶל הַטֶּרֶף
מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁאוֹתָהּ מְשִׁיכָה
זָהֳרָהּ לֹא יִדְהֶה לֹא יִקְטַן
וְרִבּוֹא נִצָּנִים מְלַבְלֵב עוֹד פְּרִיחָה
וּבַלֵּב הָרִגּוּשׁ כֹּה אֵיתָן.