לַעֲצֹם עֵינַיִם וּלְהָגִיף אֶת הַנְּשָׁמָה
וְלֹא לְדַעַת מָה קוֹרֶה וּמָה בִּכְלָל נִשְׁמַע
לַעֲצֹם עֵינַיִם בִּפְנֵי הַגַּעְגּוּעַ
לִשְׁכֹּחַ שֶׁאַתָּה הַרְחֵק וּבְכָל זֹאת רָגוּעַ.
לַעֲצֹם עֵינַיִם וְלֹא לְהִתְבּוֹנֵן
לֹא לִרְצוֹת אוֹתְךָ, אֲפִלּוּ לְדַמְיֵן
כִּמְעַט אֵינְךָ כּוֹתֵב לִי, גַּם לִי וַדַּאי מוּטָב
לִקְפֹּץ הֵיטֵב שְׂפָתַיִם מִמַּחְשָׁבוֹת וּכְתָב
אַתִּיר לְךָ לִדְעֹךְ לִי הָלוֹךְ וְהִתְרַחֵק
אַמְתִּין בְּדוּמִיָּה לַזְּמַן שֶׁיִּמָּחֵק.
לַעֲצֹם עֵינַיִם וּלְהָגִיף כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ
וְלֹא לַחְפֹּץ לָדַעַת וּכְלָל לֹא לְבַקֵּשׁ
נָכוֹן, לְךָ אָמַרְתִּי, יָקָר שֶׁלִּי הַבְטַח
הַבְטַח שֶׁעִמָּדִי, הַבְטַח שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח
אֵינִי לְךָ שׁוֹאֶפֶת לִרְאוֹת אוֹתְךָ עַכְשָׁו
לְךָ לִהְיוֹת אוֹהֶבֶת, לִדְרֹשׁ אוֹתְךָ לַשָּׁוְא.
לַעֲצֹם עֵינַיִם וּלְהָגִיף אֶת הַנְּשָׁמָה
לָצֵאת מִמְּךָ לַחֹפֶשׁ, לָנוּד בִּשְׂדֵה קָמָה.