יָמִים רַבִּים
אָנוּ דּוֹבְרִים
מִלִּים סְפוּרוֹת
בְּרָכוֹת שְׁגוּרוֹת
וְכָל כֻּלָּן עִנְיֵן אֶחָד
בְּאַהֲבָה בִּלְבַד.
וְלֹא תִּרְצֶה לָדַעַת אִם
אֶצְלִי מִתְנַהֲלִים חַיִּים
אֵיךְ אָנוֹכִי כֵּיצַד לְאָן
מָה מִתְחוֹלֵל מָתַי הֵיכָן
לֹא אֲצַיֵּץ, לֹא אֲנַדֵּב
פְּרָט לִלְבָבִי שֶׁעוֹד אוֹהֵב,
וּבֹקֶר טוֹב וּבָא כְּבָר לַיְלָה
הַתַּאֲוָה סוֹדִית אֵין דַּי לָהּ…
וְלֹא חָשׁוּב כְּשֶׁבַּיְּמָמָה
לְךָ הַסַּהַר לִי חַמָּה…
יוֹם אַחַר יוֹם לָהֶם חוֹלְפִים
טִפְטוּף מִלִּים שֶׁל כִּסּוּפִים
רַב הֶחָסֵר, גָּדוֹל הַאֵין
וְכָל הַשְּׁאָר לֹא מְעַנְיֵן.
טוֹב לְמִצְעָר שֶׁאֵין שֶׁחִקָּה
חֲלוֹם גָּנוּז פְּלוּס נְשִׁיקָה.