לֹא, אֵין נֻסְחָה לָהּ, לֹא מַתְכּוֹן
וְאֵין תַּדְרִיךְ לָאַהֲבָה
גַּם אִם כָּלְתָה, אִם לֹא תִּיכּוֹן
אַל תְּוַתְּרִי, אַמְּצִי תִּקְוָה.
נִסְקִי גָּבוֹהַּ לַמְּרוֹמִים
עַל כְּנַף סִיסְמָה וָלַחַשׁ
וְהִתְעַנְּגִי עַל סוֹד קְסָמִים
כָּל עוֹד חָפְשִׁי מִכַּחַשׁ.
כְּשֶׁאַהֲבָה לָךְ נִקְרְתָה
עַל דֶּלֶת מִתְדַּפֶּקֶת
שִׁמְטִי הָרֶסֶן, דְּאִי אִתָּהּ
קְלִילָה וּמְחֻזֶּקֶת.
לֹא אֵין מַתְכּוֹן לוֹ לַשִּׁקּוּי
וְאֵין נֻסְחָה נִשְׁכַּחַת
לָאַהֲבָה פַּלְּסִי סִכּוּי
כִּי הַתְּמוּרָה נִצַּחַת.