הכלב שלנו – מרץ 2001

הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ מַרְשִׁים בְּיָפְיוֹ
זָנָב מְפֹאָר וּפַרְוָה נֶהֱדֶרֶת
וְאַף עַל פִּי כֵּן הוּא עָנָו בְּאָפְיוֹ
אֵינוֹ מִתְרַבְרֵב אַף אֲפִלּוּ כְּזֶרֶת .

כָּל עוֹבֵר אֹרַח נִשְׁבָּה בִּקְסָמָיו
מַבִּיט מִתְפַּעֵל וְהַלֵּל הוּא גּוֹמֵר
אַךְ מוּל כֶּלֶב זָכָר הוּא זוֹקֵר אֶת אָזְנָיו
מִכֶּלֶב מַלְאָךְ הוּא הוֹפֵךְ לְנָמֵר .

יֵשׁ יְלָדִים נִרְתָּעִים קְצָת בְּפַחַד
יֵשׁ מַתְחִילִים מִסְּבִיבוֹ הִתְרוֹצֵץ
יֵשׁ מְבַקְּשִׁים לְטַיֵּל אִתּוֹ יַחַד
בִּתְנַאי שֶׁנַּבְטִיחַ שֶׁאֵין הוּא עוֹקֵץ .

לִפְרָקִים מִשְׁתַּדֵּל תְּשׂוּמַת לֵב לְעוֹרֵר
נִמְרָח עַל בִּרְכַּי וְתוֹלֶה בִּי עֵינָיו
לִקְרַאת יְצִיאָה מִתְרַגֵּשׁ מְזוֹרֵר
נִדְמֶה כִּי הָאֹשֶׁר עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו .

עוֹף, דָּגִים, אוֹ גְּבִינָה יְקַדֵּם בִּבְרָכָה
אַךְ לֹא יִדָּחֵק בְּחֻצְפָּה לַצַּלַּחַת
בְּנִימוּס הוּא יַמְתִּין לִשְׁיָרֵי אֲרוּחָה
כְּבָרָק יְחַסְּלֵם בִּזְרִיזוּת שֵׁד מִשַּׁחַת.

עוֹמְדוֹת לוֹ זְכֻיּוֹת אֵצֶל אוּרִי כְּמוֹ אָח
דּוֹאֵג לִצְרָכָיו, מֵעוֹלָם לֹא שׁוֹכֵחַ
מַקְצֶה לוֹ מָקוֹם בַּמִּטָּה כְּשֶׁהוּא נָח
מַפְרִישׁ לוֹ מָנָה מִכָּל בִּיס שֶׁלּוֹקֵחַ.

הַכֶּלֶב שֶׁלָּנוּ בֶּן בַּיִת חָשׁוּב
זוֹכֶה לְכָבוֹד וְעֶמְדָּה מְיֻחֶדֶת
שׁוֹאֵף שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּצֵא גַּם יָשׁוּב
נִשְׁאַר הַיְּחִידִי הַשּׁוֹמֵר עַל מוֹלֶדֶת.

פורסם בקטגוריה יוצאים מהמגירה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *