לכאורה

לִכְאוֹרָה לֹא יָכוֹל הָיָה
לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר
מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁנִּתָּן לְפַלֵּל
מִן לַהֲטוּט אוֹ מַתָּת מִן הָאֵל.
לֹא קָטַפְתָּ לִי כּוֹכָבִים,
אוּלָם כְּשֶׁנִּצְמַדְנוּ
מְמֻגְנָטִים
נֶעֱתָקִים מִמִּלָּה
הֵם בְּעַצְמָם כָּרְעוּ נָפְלוּ
לְמַרְגְּלוֹתֵינוּ נִשְׁמָטִים
וַאֲפָפוּנוּ בְּהִלָּה
וְאָנוּ שִׁיַּטְנוּ בֵּינוֹתָם
מְנַוְּטִים
בִּמְחוֹל אוֹהֲבִים
מֵעַל וּמֵעֵבֶר פִּסְגַּת הֶעָבִים.
לִכְאוֹרָה לֹא נוֹלַד בָּעוֹלָם
חִבּוּר יוֹתֵר מֻשְׁלָם
עֶרְגָּתְךָ בְּעוֹרְקַי נִמְסְכָה
כְּמִיהָתִי פִּעֲמָה בְּגוּפְךָ
וַאֲפִלּוּ חֲלוֹמוֹתֵינוּ
הִשְׂתָּרְגוּ זֶה בַּזֶּה
וּבְנֶשֶׁף הַלַּיִל
הִסְעִירוּ לְבָבוֹת נִרְדָּמִים בֶּחָזֶה.
לִכְאוֹרָה אֵין יָפֶה מֵאוֹתוֹ זִכָּרוֹן
וְדַוְקָא חֲבָל שֶׁאוֹתוֹ חִסָּרוֹן
שֶׁל פָּשׁוּט וּמוּבָן מֵאֵלָיו
הֵטִיל אַלְלַי בּוֹ רְבָב…
וַאֲנִי יוֹדַעַת
וּמִתְגַּעְגַּעַת
שֶׁבְּכָל זֹאת נִשְׁאַף
שׁוּב לַחֲצוֹת אוֹתוֹ סַף.
שׁוּב לִשְׁתּוֹת וַאֲפִלּוּ בִּמְשׂוּרָה
אוֹתוֹ שִׁכָּרוֹן שֶׁנֵּדַע כִּי אֵרַע
הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁהָיָה,
לִכְאוֹרָה.