שוב ושוב

שׁוּב וְשׁוּב אַתְּ מְנִיפָה אֶת שַׁרְבִיטֵךְ עַל הָעוֹלָם
וַאֲנִי עוֹד מַמְשִׁיכָה לְהִתְעַקֵּשׁ
שׁוּב וְשׁוּב בְּצִפָּרְנַיִךְ אַתְּ נוֹגַעַת בְּכֻלָּם
וַאֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצָה לְהִתְכַּחֵשׁ.
וְהַבְּרִיּוֹת מְלִיטוֹת פְּנֵיהֶן בְּמַסֵּכוֹת
וַאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת לֹא מִתְפַּלְּאִים
מִתְרַחֲקִים מֵהַפּוֹסְעִים מִמּוּל בַּמִּדְרָכוֹת
וּמְהַלְּכִים מְבוֹדָדִים עַל הַדְּשָׁאִים.
וְהַקָּצֶה רַק מִתְרַחֵק וּמִתְעַרְפֵּל מִיּוֹם לְיוֹם
כְּשֶׁמִּסְפְּרֵי הַתַּחְלוּאָה עוֹדָם עוֹלִים
וְשׁוּב אַתָּה הוֹגֶה לִי בְּאָזְנַי מַצָּג אָיֹם
וְאָנוֹכִי נִתְלֵית בְּכוֹחַ בַּמִּלִּים.
אַתְּ מְלַמֶּדֶת בְּלִי חָסַךְ אֶת הַיְּקוּם
כַּמָּה שַׁבְרִיר הוּא הַקִּיּוּם וּמְסֻכָּן
אֲנִי רוֹצָה לְהִתְפַּכֵּחַ וְלָקוּם
אֲבָל בּוֹטֶשֶׁת בִּמְקוֹמִי בִּפְנִים וְכָאן.
אַתְּ הַמִּלָּה הֲכִי חַמָּה וְאַף לוֹהֶטֶת פֹּה בָּעִיר
וּכְבָר חָרַגְתְּ מִשָּׁבוּעוֹת וּמֵעוֹנָה
וְשׁוּב תַּתְרִיעַ בְּפָנַי בַּחֲרוֹן אַף וְגַם תָּעִיר
שֶׁלֹּא תַּרְשִׁי זוּלַת חֲלוֹם, מִיס קוֹרוֹנָה.
הֲתְכַלִי בִּי מְשׁוּבוֹת וּפִזּוּזִים
וְתַעֲצִימִי רַק כְּאֵב וּנְגָעִים?
וְאָנוֹכִי רַק אֲשַׁרְבֵּט וַאֲשַׂחֵק בַּחֲרוּזִים
וְאֶסְתַּפֵּק בָּם לְהַבִּיעַ גַּעְגּוּעִים???