ערגת סתרים יפענח
לב ימיו הוא נוטש
אל חוף משאלות
הן בוערת בו אש
שלהבות תכלכלות
אל שפתותיה הוא נשאב
את זרועותיו כורך
כקופידון מאוהב
את קשתו הוא דורך
שוטף את חופה
בתשוקה מרווה
כרוח סופה
אהבים מתאווה
פורק מעליו
סערת יצריו
אוסף בני גליו
מכנס חלציו
הולכת שבי אחריו
הוא את גליו אוסף
עד עוד יגאה יאהב
ושוב כמיהות כוסף