אוהבת חריזה

אַתְּ אוֹהֶבֶת חֲרִיזָה – אָמַר,

 מִן טַעַם חֲמַצְמַץ וָמַר,

 סָפֵק שׁוֹאֵל סָפֵק מְצַיֵּן,

 סָפֵק מְמַיֵּן

 וְחָטְמוֹ הַמְּעֻקָּם מִשּׁוּם מָה

 תָּחוּב אֵי שָׁם גָּבוֹהַּ בַּשְּׁמָמָה.

 חִיְּכָה לְאִשּׁוּר

 בְּהוֹסִיפָהּ מִלּוֹת קִשּׁוּר.

לִפְעָמִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר…

אֶת הֶחָרוּז – פָּזַל

 וְלֹא יָדְעָה אִם נָזַל

 גַּם שֶׁמֶץ בּוּז… לֶחָרוּז

 וְהִיא, שֶׁחִיּוּכָהּ נוֹתָר פָּתוּחַ

 תָּלוּי וּמִתְנַפְנֵף בָּרוּחַ

 רַק הִנְהֲנָה, מְהַדְהֶדֶת

בְּשׁוּלֵי הַמִּלָּה "לִפְעָמִים" …

 חֲרוּזִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר

 אֲפִלּוּ לִקְבֹּר

 לִפְעָמִים

 לִתְלוּשׁ מִלִּים,

 אוֹ שְׁטוּת,

 לְהַכְלִיב בְּחוּט,

 לִדְקֹר

 לִתְפֹּר

 בִּטּוּיִים פְּרוּמִים…

 לִפְעָמִים…

 צָרִיךְ? הִרְהֲרָה

 אוֹ סְתָם

 לִפְעָמִים

 לַהֲפֹךְ אֶת הַקְּעָרָה

 לָצֵאת מֵהַשִּׁגְרָה…

 כִּי חֲרִיזָה

כִּי חֲרִיזָה שְׁגוּרָה

 נִדְחֶקֶת לַמְּגֵרָה…

 וְאוּלַי דַּוְקָא

 מִלָּה זָרָה אוֹ מוּזָרָה

 לִפְעָמִים מְעִירָה…

 וְאָז נִזְכְּרָה

 בָּאִישׁ שֶׁלָּהּ

 שֶׁדָּבַק בִּתְזָזִית

 בַּחֲרוּזִית

 בִּגְלָלָהּ

 וְשָׁלַח מִלָּה…

 וְעוֹד מִלָּה…

 בִּשְׁבִילָהּ

 וְלֹא כִּלָּה

 וְחָפַר וְהֶעֱלָה

 וְעִטֵּר הִלָּה…

 בָּעֱזוּז

 לֶחָרוּז…

 וּלְבָבוֹ נָהָה לִנְבֹּר

 לִשְׁלֹף מִנִּבְכֵי הַבּוֹר

 מִלָּה אַחַר מִלָּה

 בִּשְׁבִילָהּ…

 חִזּוּרִים בַּחֲרוּזִים-

 חָרַז

 אָז…

 חֲרוּזִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר?

 לִפְעָמִים…..

פורסם בקטגוריה לא לילדים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *