אֵין חֹק לָאַהֲבָה
וְאֵין לָהּ כְּלַל כְּלָלִים
מִיְּמוֹת אָדָם – חַוָּה
בְּכָל טְוָחֵי גִּילִים.
גַּם בַּקְּמָטִים נִזְרַעַת
וּמַפְעִימָה לֵבָב
וְאִי אֶפְשָׁר לָדַעַת
וְאֵין לִמְצֹא רְבָב.
אֶת הַנְּשָׁמָה מַרְחֶבֶת
בְּרִצּוּדֵי שִׂמְחָה
כִּמְעַט אֵינָהּ חוֹשֶׁבֶת
וּפְעָמִים בּוֹכָה.
הִיא לִפְסָגוֹת זוֹרֶמֶת
וְאֵין לָהּ כְּלַל מִשְׁקָל
וּבַשְּׁגָרוֹת נִלְחֶמֶת
וְאֵין בָּהּ רֶגַע דַּל.
קוֹשֶׁרֶת הִיא בִּשְׁנַיִם
חֶבְלֵי גַּעְגּוּעִים
עוֹצֶמֶת הָעֵינַיִם
בִּפְנֵי זַעֲזוּעִים.
אֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּשְׁקֹט
אָהוּב שֶׁלִּי תִּפְעַם
רַק תְּשַׁגֵּר לִי אוֹת
מִיָּד תַּסְעִיר הַדָּם.
כִּי בִּלְעָדֶיךָ אִישׁ
הָיִיתִי רַק נִבְעֶרֶת
וּבִזְכוּתְךָ אַרְגִּישׁ
כִּנְסִיכָה בַּסֶּרֶט.