בשדה כותבים

בשדה כותבים משוטטת
חמה קופחת, מסונוורת…
מסקלת אבנים קשות לב
בציפורניה נוברת,
עד כאב
עד זוב…
עד הדין יקוב…
שפתיים נושכת
בעיקשות
מנכשת יבלית וכשות
לא תרפה, לא תעזוב
מסלקת מעקשים
נועצת מחרשתה במעי טרשים
בוטשת… רוחשת…
בקרקע עיקשת
מתנכרת
היכן תנצור
תטמון זרעי לבבה
ינצו מעפר,
ילבלבו בר
ניצני אהבה.