נשמות תאומות
חזרת והזכרת
איך התפעלתי:
ככל שכתבנו מילים יותר
הלך המרחק והתקצר
נשמות תאומות…
ולא ידעתי, יקירי,
שנשמה היא המון
כמו מתת כמו פרחים
כמו
צלצול פעמון
אך לא הכול
שנשמה היא רוח
חסרת קול
וכשאתה שוכח
שלנשמה אין ריח
אינה חובקת
אינה מנשקת
אתה מבין פתאום
אז מה?
נפש תאומה
לנשמה אין קומה
ואין קרחת
וגם אם היא דומה
והיא מוצלחת
לא תשכיל לקחת
נחת
וכבר בשיחה
אם הקול לא ערב
הלב מתכווץ לא אוהב
וכשאתה מתייצב
על הסף כאורח
אני מרגישה מסביב
את הריח
אתה מחוייך ושמח
אך אצלי משהו מתאנח
אולי עם נשמה נחמד
בסוף שבוע אינך לבד
וזה חשוב
אך לנשמה אינך נצמד
על הסדין כגוף אחד
אינך אהוב
ואם אתה אדם
ואני הנני חוה
שנינו בשר ודם
ולמרבה האכזבה
עם נשמה אינך עושה
אהבה