ושוב כשכמעט אחרי
ושעת חצות
כבר ננטשה לאנחה
ואנוכי לאה הרי
מסיטה המחיצות
למצולות השכחה,
דולק לו רפרף
שחור כנף
מתדפק על עפעפיי
הולך ושב
כמעט בכוח
כבר עכשיו?
לפתוח!!!
ותהייה במחושיו
מטילה צללים
והיכן הן המילים ?
כבויות?
דהויות?
או רק מנומנמות
וכבר קמות?
הרי כל כך
נכספת
אליו
לרקום
משאת חלום …
נסחפת
עדיו נוהה
שותקת כמיהה…
מה תרגיש איש?
הגם בלבבך טורד?
האם הינך חרד?
האם תחפוץ
לאסוף אותי לך?
אל חזך ללחוץ
כמו ברכה?
האם נשוב
אהוב?
נחרוש יחדיו
חזה אל גב
נסקל אבני מכשול
נזרע…נשתול…
נרשה לאהבה למשול?