שיר אהבה בצעידה-1
פסגות עטויות הינומת ערפילים
ציוץ ציפורים ושלווה
שלג צחור מלוטף בטללים
רוח משיב אהבה.
זרועות מונפות במקצב ובאון
בקבוק מתרוקן לו ממים
שקט המסלול מרעשים ושאון
חזה מתרונן לשמים.
נוגעת רפרוף פרפרי אהבות
טהור ובתולי ומזוכך
טובלת בצוף בין קרעי מחשבות
אשלח את ידי לי אקח.
יודעת, חיים בעולם בני אנוש
חרשים למילמול רך, לאות
רוצה לטלטל אבריהם וללחוש
אל תטוחו עיניים מראות.
מלאו הלבב יצירי משאלות
יפה התבל ונסערת
ניתן על כנפי חלומות לעלות
אל ארץ קסומה נהדרת.
ציוץ ציפורים ורגליי עוד פוסעות
השמש מרום מתבוננת
נשלחת אליי מעוטף בדמעות
אתה לי תשורה ממוענת.
הגוף מעצמו מרחף לא יפסיק
אוכל להמשיך כך ללכת
אשאף כל ציוץ, כל חיוך וכל פסיק
עמך, אהובי, מבורכת.
אלי, כמה טוב לחבוק עד בלי קץ
ביום ובליל אינסוף
אך אין זה פשוט כשבלב ירוי חץ
כמה קשה כך לכסוף.