חַבֵּק אוֹתִי יַקִּירִי בְּרוֹךְ
בְּכָרִיּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
אֲנִי אַמְתִּין דְּרוּכָה בְּתוֹךְ
צוֹפָה עוֹד לַבָּאוֹת.
לַטֵּף אוֹתִי יַקִּירִי מְתוּנוֹת
עֲרוֹך בִּי טִיּוּל חוּשָׁנִי וְחוֹגֵג
לְאֹרֶךְ גּוּפִי הַצֵּב תַּחֲנוֹת
מַיִם חַיִּים – וַאֲנִי אֶתְמוֹגֵג.
תַּכְנֵן בִּי יָקָר מַסַּע נִוּוּטִים
אַתֵּר בִּי דְּרָכִים לְגִישָׁה
תְּקַע יְתֵדוֹת, מְשֹׁךְ בַּחוּטִים
לְפָנֶיךָ נִצֶּבֶת אִשָּׁה.