החלום שלי הוא לא החלום שלה.
עצרתי אותה בדרכה, באקראי.
היא חייכה – ואני לא צפיתי
מילותיה סרות, חסרות תקווה
ריקות משמחה נטולות אהבה.
אמרה שמתנחמת
שכבר
מהדסת במורד חייה.
קמטיה – עדות אילמת
ואני בדיוק עם החלום שלי.
התרעמתי : הכיצד?
הזמן המוגבל מנחם
כי לא הרבה עוד תילחם
כי לא מסוגלת לשרוד
למשך שנים עוד ועוד
הפנתה אצבע מאשימה
לרעש מטריד של בנייה,
רעש מטריף עד אימה
בלי תוחלת
כשחדל אי פה, מתחיל אי שם
ואין רגע קט שקט ותם
כבר לא מתפללת
חיה משבת לשבת.
ואני חדשה-
בעיניים גדולות
באתי הלום דווקא לחיות,
להסיר את הלוט
מחלום חיי.
חייכתי ליתרון החיסרון
של שמיעתי הלקויה
היא זוכרת בגעגועים
מקום מגוריה הקודמים.
אנשים שם היו אנשים.
ואני דווקא כאן מתאווה להגשים
חלום ישן שפעם בי בדם.
במקום הזה לא רחוק מהים.