יובל

למי ימלאו כבר שנתיים
בעוד בדיוק קצת פחות מחודשיים?
עד עתה הסתתר
אחרי אח בוגר
גאונון בן חמש
ששוחח וריגש
וכבש לו היטב
מלוא תשומת לב
כך לאור רזיאל
הוא נותר לו בצל
לא הרגישו כיצד
אף הלז מיוחד

הוא נמנם לו, אכל
הוא הרטיב ונשקל
הוא ייבב כשסבל
כשהיה מנוזל
באימה הוא צהל
כשהונף לו אל – על
ואט אט ובשקט הלך וגדל
והפך לאדון – מר יובל

ועתה מתרוצץ ועורך לו סדרים
ונושא חפצים ברחבי חדרים
ומשרבב ותוחב לפתחי החורים
ובודק ולוחץ על סדרת כפתורים

הוא אצן מדופלם
רץ הלוך וחזור
ומטפס על סולם
"לא צריך לעזור"
הוא בראש מגלשה
מתעקש לעמוד
ומציב הוא דרישה
להמשיך עוד ועוד

בכל הוא נוגע
הכול מטלטל
משליך ופוגע
משמיד וקוטל

מחולל הוא שואות
הפרחח, לא עוצר
אך זוכה לתשואות
כשהוא מדבר.

לסבתא עליזה באופן מתמיה
קורא בחדווה הוא "טִיטִיָה"
ומיד הוא מוסיף לו באופן עקבי
"סבָּבִּי" לסבא – הוא סבא אבי
וכך מנהל הוא שיחת טלפון
אוחז בשפופרת ומביע באון
"סבבי", "סבבי" וקצת גם "טיטיה"
ולפי בקשה " אָ יָ יוּ " מריע
(I love you)
עם כזאת הצהרת אהבה נהדרת
כשהילד שולט באנגלית מדוברת
הכול נמסים והלב מתמוגג
וראש לכולם הוא, יובלי, חוגג.