ארכיון פוסטים מאת: עליזה‏

שיר אהבה בצעידה-1 פסגות עטויות הינומת ערפילים ציוץ ציפורים ושלווה שלג צחור מלוטף בטללים רוח משיב אהבה. זרועות מונפות במקצב ובאון בקבוק מתרוקן לו ממים שקט המסלול מרעשים ושאון חזה מתרונן לשמים. נוגעת רפרוף פרפרי אהבות טהור ובתולי ומזוכך טובלת … להמשיך לקרוא ←

אכן, יקירי, איך אוכל להבין אותה טלטלה שחווית אתה לכאורה דבר קטן, פעוט, אך בפועל כמעט דמעות.

חמודי, אינני מתחרה על גודל הכירה ואתה ודאי מודע לעוצמתה של תהודה של אהבה אחת יחידה וכשיש אהבה כזאת באמת כל העולם מסביב פשוט מת ולא צריך יותר

החיים עקלקלים, ומהמורות בם לא מעט והאם לא כדאי להמריא וודאי לא כדאי יחידי, כי מי יודע איך ננחת…?! אם נעמיד את החוכמה על יד הלב, מי ידע שלווה? מי יתיישב? והיכן טמונה האהבה??? מה אצור בו באור אם יזרח, … להמשיך לקרוא ←

הלא תדע מדוע חרשת ובקרקע בתולה פילחת? הלא תדע מדוע בשרה דשת ועמוק בקרביה קדחת? ואילו זרעים בה איוית לטמון? ומה היבול שתקצור המון? הלא תדע למה ומה חסר? וכמה תרצה להפריש מעשר? האני היא הקרקע לחרוש להכשיר לבבי ולכבוש? ואתה, … להמשיך לקרוא ←

משה השחר אך קימעא מפציע הוא מתעורר תרועה משמיע אוזר מותניו משחיז ציפורן מניף דגלו אל ראש התורן ומפליג לו הרחק בים המילים אל לב האוקינוס וחוף מבטחים

יש ימים שהרגלים קונות להן שביתה ושלל מילים פורחות בלב ובנשמה ואתה דורך קשתך ומשלח חיצים ומבין אצבעות השירים מנצים. ויש ימים עתירי צעד ודיווש של צייד מרחבים ופעלים וכיבוש ואתה שרוי בעשייה במרץ ותזזית והדפים שלך נותרו מחוץ לתחזית.

רק יפקח הוא את עיניו מייד אוזר הוא חלציו ומשנס האיש מותניו הן לא יחל יומו לשווא. הוא יתבונן היטב סביביו וילקט מילים אליו הוא יפאר בחשק רב יוסיף קישוט דרך אגב ויעטר בחוט זהב וכך כבעל בעמיו ישים לדרך … להמשיך לקרוא ←