ארכיון פוסטים מאת: עליזה‏

כל לילה טרם עלותי על המיטה אני שואלת אם בזכות הגעתי עד הלום בית ספר החיים: האם עליתי לי כיתה? האם כבר ראויה לעוט אליי חלום? זיכרונות רעננים את נפשי מציפים הוא ביקר במישכני, האיש המיוחל שוב היבטנו בעיניים, שוב … להמשיך לקרוא ←

כשמשהו מרטיט את נימי נפשך הרי אתה אינך נושם לריק כשמשהו מרטיט את נימי נשמתך זה עלול להיות מאוד מעיק ולפעמים תחוש בהולדת זיק שמשרה ניצוצות ומדליק ואתה נסער ומתרגש ואתה עולה באש ומה עוד תבקש? שבערה זו לא תהא … להמשיך לקרוא ←

מן הסתם האל שמשבית ושולל  מאמתו הקטנה הבנת צלילים בכל זאת זרע בי אי אילו מילים ואני שולה אותן כבלעם בן בעור ומתבלת בקמצוץ הומור ומשגרת מלגו אל האור ומעשה ניסים מעלה מאוב פעם או פעמיים "כי טוב".

כדבורה תחת דקל בהתכנס השמש לשפוט כל עיוות ומרי נפש יוצאת לעולם

בירכת אותי בלילה טוב הבטחתי לעצמי לקיים אך במקום להגיף עפעפיים להשתרע פרקדן אפיים להחליט לגמור ולסיים מדגדג לי באצבעות ושוב אני פורשת רשת דולה אות אחר אות אוספת ומקוששת מילים למחר לבאות והמחוגים בי מתעמרים כמו תמיד ממהרים מהתלים … להמשיך לקרוא ←

לא מכבר יצא מרחם לא מזמן נתנו לו שם לא לועס עדיין לחם ותלוי הוא עוד באם ובכל זאת יכול…. והזמן חולף ביעף התינוק לו מתפתח בכל יום נפתח עוד דף כמו ניצן שאט פורח… וכל יום גדל לו עוד … להמשיך לקרוא ←

יקר שלי למדני איך לחתום בילוי טרם תלך שנסיים ללא כאב לא תיפגע לי, תיעלב. יודעת, אין כמותך אוהב עמוק מאוד בתוך הלב לעומתך, אני מודה, נראית אולי כפויית תודה. אמרת, אין כל ציפיות אך באמת רוצה להיות להישאר יחדיו … להמשיך לקרוא ←

שחר היא עינה פוקחת לעצמה היא כבר מבטחת היא תטפח לה על שכמה תתארגן לקראת קימה העולם בחוץ קורא לה יום בהיר כבר מייחל לה היא תוכל לרוץ לצעוד אם תרצה גם תעמוד הוא שואף עימה לקבוע לנשק אותה לנגוע היא … להמשיך לקרוא ←

עוד טרם סף ביתה הוא ניצב והטיף לה מוסר צמד ששנים לא מעטות כבר עמסו על כתפיהם איש איש במסילתו. התבוננה בעיניו ותהתה מה מניע איש זה המצהיר לה אהבות כיצד כהו עיניו מראות כי יש מסילות סביב כל אחד … להמשיך לקרוא ←

אוהב אותך כפליים הוא לה כך כתב כי את אוהבת  רק פעם אחת ונגע לה בלבב זו לא סיבה שאהב  היא בלבבה חושבת וחייכה לו במבט