ארכיון פוסטים מאת: עליזה‏

וְשׁוּב אָתָא לַיִל, אָתָא הוּא מְאוֹד וְשׁוּב כְּבָר פּוֹשֶׁטֶת לֵאוּת וַאֲנִי מִתְעַשֶּׁתֶת, נוֹתֶרֶת לִי עוֹד עַל הַמֶּלֶל נֶחְפֶּזֶת לָעוּט. כְּמוֹ צַיָּדֵי הַשְּׁקִיעוֹת הַזּוֹרְמִים אֶל מוּל פְּנֵי הַיָּם עִם גִּיטָרָה אֲנִי מְלַקֶּטֶת צְדָפִים מְדֻמִּים בִּשְׁלַל הַחֻלִּין אֲנִי תָּרָה. אוֹתָם אֲנַעֵר מֵעָגְמַת … להמשיך לקרוא ←

מָתוֹק שֶׁלִּי, שׁוּם גִּמְגּוּמִים פָּשׁוּט אוֹתְךָ לַחְבוֹק רוֹצָה אוֹתְךָ בֵּין דִּמְדּוּמִים לָחוּשׁ אוֹתְךָ עָמֹוק. עוֹרֶגֶת לְמַגַּע יָדְךָ חוֹשֶׁקֶת בְּגוּפְךָ חוֹלֶמֶת וּכְמֵהָה לְךָ צְמֵאָה לִלְגֹּם צוּפְךָ. כְּמוֹ יַלְדָּה אֲנִי כּוֹתֶבֶת קְצָת תְּמִימָה וּמְאֹהֶבֶת וְכִמְעַט לֹא יִתָּכֵן שֶׁכָּזֹאת אֲנִי אָכֵן. הָאֶפְשָׁר כָּךְ … להמשיך לקרוא ←

אַתְּ קֶרֶן אוֹר – כָּתַב לָהּ עִם שַׁחַר- וְנֶאֱלַםוְהַשָּׁעוֹת נָקְפוּ וְחֹשֶׁךְ עָטָה עוֹלָםוְלֹא הָיָה כָּל זֵכֶר, לֹא נִגְלְתָה מִלָּהוּבַמַּרְאֶה חִפְּשָׂה הִיא, וְלֹא מָצְאָה הִלָּה.אַתְּ קֶרֶן אוֹר – אָמַר הוּא – וְהִיא חָשְׁבָה הַאִםבִּמְכֻוָּן נִמְנָע הוּא? שׁוֹתֵק מִבְּלִי מֵשִׂים?!עַד כַּמָּה הִיא … להמשיך לקרוא ←

באיזשהו מקום כבר ידעתי שזה עלול להתרגש בטרם התרחש כבר הבנתי איך זה עלול להתפרש אך עצמתי עיניים ונתתי דרור והשיגיון סימא ביתר שאת את עיני ההיגיון… הייתי משוחררת והיית בשמיים והייתי שבעתיים מאושרת. וכשהיגיעה הדממה משום מה אחרי פסגות … להמשיך לקרוא ←

הבוקר היגיע כטל משמיים ברוב תדהמה שיפשפתי עיניים כמה כמהתי, כמה ייחלתי  חלמתי אוויתי פיללתי… כמה דמעות שטפו פניי לריק כמה עיקש היה ומעיק אזרתי את כל כישורי השיכנוע תבעתי בעוז, גם בלחש כנוע היצבתי יתד באותה שאלה נחרך לבבי … להמשיך לקרוא ←