ארכיון פוסטים מאת: עליזה‏

הַאֵין לָהּ צָרִי לְאוֹתָהּ הַשְּׂרִיטָהכְּ"יוֹיוֹ" נִמְשָׁךְ וּמִיָּד גַּם נִרְתָּע?הָרֵי מְיַחֵל הוּא אֶל אוֹר וְשַׁלְהֶבֶתאֶל חֵיק מְחַבֵּק שֶׁל אִשָּׁה שֶׁאוֹהֶבֶת.וְעִם הַגִּיעוֹ הוּא נִטְמַע בַּהִלָּהשֶׁל אוֹר הַפְּלָאוֹת הַסָּפוּן בְּכִלָּהמוּגָן וּמְזֻכָּךְ מֵרְבָב וְיַתּוּשׁכָּךְ לִבּוֹ יְרַטֵּט, יַעֲלֹץ וְיָחוּשׁ.וּפָתוּחַ הָאִישׁ אָז אֲחוּז תַּאֲוָהלְגִרְגּוּר מְרֻגָּשׁ וּמִלְמוּל … להמשיך לקרוא ←

לפתע בנשף הלילה הופיעו מילים נדחקות זו על זו תילי תילים רפות, עמומות,מתנצלות קמעא מחתה בגב ידה את הדימעה השליכה לאחור כלאחר יד מבלי לתמוה מבלי לשאול את שלמת היגון ובגדי השכול נערכת לגאות מחודשת בים אהבתה המאוששת

אַתְּ אוֹהֶבֶת חֲרִיזָה – אָמַר, מִן טַעַם חֲמַצְמַץ וָמַר, סָפֵק שׁוֹאֵל סָפֵק מְצַיֵּן, סָפֵק מְמַיֵּן וְחָטְמוֹ הַמְּעֻקָּם מִשּׁוּם מָה תָּחוּב אֵי שָׁם גָּבוֹהַּ בַּשְּׁמָמָה. חִיְּכָה לְאִשּׁוּר בְּהוֹסִיפָהּ מִלּוֹת קִשּׁוּר.לִפְעָמִים צָרִיךְ לִשְׁבֹּר… אֶת הֶחָרוּז – פָּזַל וְלֹא יָדְעָה אִם נָזַל גַּם … להמשיך לקרוא ←

לֹא רַק אַתְּ -הוּא אָמַר- הַזְּקוּקָה כִּי אֲנִי לָךְ נִצְרָךְ לֹא פָּחוֹת לְמַלֵּא אֶת נַפְשִׁי הָרֵיקָה שֶׁתִּהְיִי לִי גַּם אֵם גַּם אָחוֹת וּלְבָבִי מִתְרוֹנֵן שׁוּב לָדַעַת שֶׁאוֹתוֹ הָרָצוֹן מְפַעֵם לֹא אֲנִי בִּלְבַדִּי מְשֻׁגַּעַת כִּי שְׁנֵינוּ, וְזֶה מְנַחֵם.

זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים וְהָיָה בּוֹ מִן יֹפִי מַרְעִישׁ כֵּן, הָרוּחַ סָעַר וְנָשַׁב בַּקָּנִים וְהָמְתָה הָאִשָּׁה אֶל הָאִישׁ. וְעַכְשָׁו אֵיךְ תִּשְׁאַל כְּשֶׁקּוֹפְאִים אֲגַמִּים וְהָאֵשׁ נִסְתַּגְּרָה בַּמַּרְתֵּף וְסוֹגְרִים שָׁבוּעוֹת עַל לֵילוֹת וְיָמִים וְנִצָּן שֶׁלִּבְלֵב מִתְכּוֹפֵף. וְעוֹלָם לוֹ נוֹהֵג וְעוֹשֶׂה כְּחֶפְצוֹ … להמשיך לקרוא ←

כְּבָר דִּמִּיתִי כִּבּוּי מְאוֹרוֹת וְשֶׁקֶט אָפֹר וּמַשְׁמִים בְּלִי פְּסָגוֹת וּלְלֹא מַהֲמוֹרוֹת בְּלִי נַחְשׁוֹל מְסֹעָר בַּדָּמִים. וְהִנֵּה רַק קוֹלְךָ הִתְנַגֵּן לֹא חָשׁוּב מָה הָגָה מָה אָמַר וְקָרְסוּ כָּל חוֹמוֹת הַמָּגֵן וְזִנַּקְתִּי לָרוּץ אֶל הָהָר. נִפְרְצוּ בִּי מִלִּים עֲצוּרוֹת בִּנְחִישׁוּת וּבְחֹם בְּלִי … להמשיך לקרוא ←