ארכיון הקטגוריה: פרוזה

פורים תשנה 26 בינואר 1994 משגבר ריח המאפה באפי, הושטתי אינסטקטיבית את ידי אל לחיי גולש לצדעיי, ואז כרעם ביום בהיר הלם בי המשטח הריק במקום שנועד לאפרכסות אוזניי, ושוב טרטר במוחי שאון הרעשנים המאיים וקריאות הבוז "המן,המן הרשע". המן,זה … להמשיך לקרוא ←

-רַעְיוֹנוֹת אֵינָם גּוֹוְעִים- אָמַרְתָּ, וַאֲנִי עָמַדְתִּי עַל דַּעְתִּי שֶׁרַעְיוֹנוֹת בְּהֶחְלֵט עֲלוּלִים… -אֵינָם יְכוֹלִים לִגְווֹעַ אִם לֹא נֻסּוּ תְּחִלָּה- וַאֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ הַמֵּתִים בְּאִבָּם טֶרֶם רָאוּ אוֹר יוֹם, כְּעֻבָּר שֶׁאֵינוֹ מְסַיֵּם קִצְבַּת חַיָּיו בְּרֶחֶם אִמּוֹ. -אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתְּ פְּעִילָה בפייסבוק – … להמשיך לקרוא ←

את שובבה סבתא – הוא חייך בקריצה ערמומית. אולם משפתחה את לבבה הוא רכן לעברה וחיבק באהבה רבה.עלם חמודות הוא נכדה השני.לא תכננו מראש, אך כשהבן היציע נתרקמה התוכנית. הוא ביקש גם לראות את החומה הגדולה.לקחו טיול מאורגן לבייג'ינג. כשהקבוצה … להמשיך לקרוא ←

מוצש 16/06/2018 היא יושבת על מיטתה בחדרה בדאלי. השעה 21:20. בנה היסיעה כבכל לילה על אופנועו מדירתו. הפעם תנסה לשלב בין הטאבלט (האייפד) לבין הפלפון והבלוג שלה. כבר יומיים שאין היא משתפת את האיש שלה. היא רושמת לו רק את … להמשיך לקרוא ←

הסתתרה מאחורי הדלת הנפתחת. הוא התבונן אליה בהיכנסו, כמו תמיד בלא חיוך, כשמבטו מבקש לפענח את רחשי לבה. כשנצמדה אליו כמו תמיד בחיבוק ארוך ושקט, הרגישה שהוא כמו תמיד מרוגש ומוכן. שאלה אותו אם הוא יודע איזה יום הוא זה … להמשיך לקרוא ←

זה עדיין לא קרה לי- הוא אמר- וההתרגשות שלו הייתה מדבקת. בדחילו ורחימו היא רשמה את שמות ילדיו ובדקה כל פעם מחדש שהקדשתה תהלום את הספר. היתה מאושרת להיפרד משלושת הספרים שלה כחבילה. אחרי שהרתה כל אחד מהם, כל אחד … להמשיך לקרוא ←

עליזה  בת להורים ניצולי שואה. ילדת הסנדוויץ’ ילידת פתח תקווה, בין אחות בכירה לאח צעיר. תלמידה מצטיינת, בעיקר בכתיבה. המחנכת מכיתה ו’ מצהירה גם היום על ציפיות גדולות שהיו למורים ממנה. נישאה מיד לאחר הצבא לבחור עפולאי אברהם ולד, כששניהם … להמשיך לקרוא ←

להפתעתה רק דמות אחת ניצבה שם על המדרכה. היא עצרה ונטלי עלתה. קצת אחרי שש ומחצה. מסתבר שלריסה לא עמדה הפעם בהשכמה המוקדמת ונכנעה לקורי השינה. בחניון רדינג שוב הפתעה: מספר מקומות חנייה פנויים… בשבע כבר צעדו על גשר המנעולים … להמשיך לקרוא ←

גבר ואישה – כמה בנאלי / נובמבר 2014 ושוב נתחייכה אל עצמה בהעלותה את זיכרון התמונה ההיא. לא הייתה מאמינה על עצמה. כך, בלי בושה. וכל אימת שהיה מתגנב תמהיל גועל וצל הרהורי כפירה, הייתה דוחה אותם בשתי ידיים וטופחת … להמשיך לקרוא ←