ארכיון הקטגוריה: לא לילדים

וכשהאוויר היה נרעש ומתפוצץ כאילו קץ והרעם מתגלגל איימתני הייתי אליך מתגלגלת טומנת ראשי בחזך מאזינה להלמות לבבך וכשבחוץ זועמות הרוחות היו זרועותיך סביבי ניכרכות והייתי מתכרבלת נינוחה ואיני בטוחה אם הייתי אומרת עד כמה אני מאושרת אבל בעיניים עצומות … להמשיך לקרוא ←

לא, אינני באושר מוצפת איני במרומים מרחפת אך בכל זאת עודני שמחה פגישה במפתיע בוטלה עוגייה מיותרת חוסלה ואני התנחמתי בך סוף שבוע מאוד מיוחל לבלות בו אני לא אוכל למרות שהייתי רוצה האיש שנפשי כה שואלת נד לקראתי כמטוטלת … להמשיך לקרוא ←

כַּמָּה טוֹב שֶׁכָּךְ סְתָם, כַּמָּה טוֹב שֶׁפִּתְאוֹם הַלֵּב מִתְמוֹגֵג לוֹ שָׂמֵחַ לִפְעֹם וּמַגְבִּיר אֶת הַקֶּצֶב עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו וְצוֹבֵט אֶת עַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ מְאֹהָב. וְלֹא כִּי צְרִיכָה אַתּ, וְאֵין זוֹ חוֹבָה אַז אַתּ לָעוֹלָם תְּשַׁדְּרִי אַהֲבָה. לְחַיֵּךְ לֶחָלָל וְלִשְׁלֹף מִבִּפְנִים זיכרון … להמשיך לקרוא ←

אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים וּמֵאָז קַשְּתּוֹתֵינוּ דָרַכְנוּ אִישׁ אִישׁ בִּמְחוֹזוֹת תֵּבֵל שׁוֹנִים יָרִינוּ אִישׁ אִישׁ אֶת חִצָּיו אֶל לֵב מַטָּרוֹת שׁוֹנוֹת, בִּיעָדִים, וַאֲנָשִׁים שׁוֹנִים הָיוּ לָנוּ עֵדִים לִשֹמָחוֹת, לַהֲנָאוֹת, לְחִיּוּכִים… וְלֹא נִקְּרוּ עֵדִים לַחֲלוֹמוֹת מְאֻחִים רָזִים… עַזִּים… גְּנוּזִים… אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים … להמשיך לקרוא ←

טֶרֶם חַמָּה תְּפַתַח עַפְעַפַּיִם עַל מִטָּתִי עוֹד שְׂרוּעָה לִי אַפַּיִם אֶבְרֹר לִי מִלִּים עֲטוּיוֹת הִינוּמוֹת אֵלֶיךָ יָקָר לי הֲלוּם חֲלוֹמוֹת. כְּבָר מְדַמֶּה אֶת שְׁנֵינוּ עַל סַף בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ גּוּפִי נֶאֱסַף זְרָמִים בֵּין גּוּפֵינוּ חַמִּים סְעוּרִים וְשֶׁקֶט רוֹשֵׁף מְחַתֵּל הִרְהוּרִים. כַּמָּה … להמשיך לקרוא ←

בלי היגיון וללא שיקול דעת ובכל זאת איני מפסיקה אתה מצטמרר ואני לא נרתעת ממרחק משגרים נשיקה. צופן מופלא בקרבי מתפצח גם בך המיקסם משלהב כאשר תדרוך עוז ותהיה לי אורח אין כמותך, אבירי, מאהב. -את, יקירה, -כך חזרת בלי … להמשיך לקרוא ←

אמרת אלי בקצרה והוספת ריפרוף בריסים הן תדעי בוודאי, נערה מה בנים באמת מחפשים. ואני רק הגבהתי גבות ושלחתי סימן שאלה ותהיתי חשבתי רבות מחדש בנקודת התחלה: מה בנים מחפשים באמת ובתמים? האינם מנסים לדקלם פתגמים? האם אין הם טומנים … להמשיך לקרוא ←

אהבה את הקול שהמתיק באוזניה שמחה במילים שגם לו יקרות נתנה יהבה אל האור לפניה אמרה אל ליבה: זה יכול לי לקרות. דבקה אל גבו והרוח לוטפת חייכה אל עיניו וחיפשה שם תקווה חשבה הוא אהוב והייתה מרחפת רצתה כדרכה … להמשיך לקרוא ←

פתאום בא לי לך לשגר מילה קטנה, סימן, ציוץ חששתי שמא תתעורר ותאמר: מיותר, לא נחוץ. והרי עדיין איננו מכירים… וחלפו רק ימים אחדים… וראית בי אשת שירים וייחדת אותי לילדים. והתחבטתי, ופסחתי בין הסעיפים ופתחתי ומתחתי קווים על דפים… … להמשיך לקרוא ←

לעולם תוסיפי אותי להדהים, לא מובן לי כיצד לך לא מובן והוספת במשיכת כתפיים: כנראה יש דברים אשר טיבם לא להשתנות ואני אמרתי יש דברים שצריכים לעשות אם רוצים שדברים ישתנו ואתה הרי אינך רוצה לשנות כמלוא הנימה את המסגרת … להמשיך לקרוא ←