ארכיון הקטגוריה: לא לילדים

בשדה כותבים משוטטת חמה קופחת, מסונוורת… מסקלת אבנים קשות לב בציפורניה נוברת, עד כאב עד זוב… עד הדין יקוב… שפתיים נושכת בעיקשות מנכשת יבלית וכשות לא תרפה, לא תעזוב מסלקת מעקשים נועצת מחרשתה במעי טרשים בוטשת… רוחשת… בקרקע עיקשת מתנכרת … להמשיך לקרוא ←

מסכימה באמת ואפילו חותמת לעיתים בדמעה לעיתים מנוחמת לעיתים נלחמת בכתמים, בקמט מתקוממת ומיישמת עוד אות עוד מילה כי כל דבר הינו עילה למשוטטים בשדה מילים.

יש ימים רגלים קונות להן שביתה ושלל מילים פורחות בלב ובנשמה אתה דורך קשתות ומיירה חיצים מבין אצבעותיך שיריך מנצים. ויש ימים דחוסים של צעד ודיווש צייד של מרחבים ואדוניי כיבוש אתה שרוי בעשייה במרץ ותזזית והדפים שלך גולשים מחוץ … להמשיך לקרוא ←

שמים נשקו למים נשיקת פרידה כואבת וארגמן נטף. עורב קרא קריעה שחורה כל כך נוקבת במחאת כנף. עיגול חמה צלל קרעי עבים בלל בים יגון דלוח. גלים קצפו אל חוף עצבות שאין לה סוף נשאה קינה הרוח. קרן אור שבירה … להמשיך לקרוא ←

לא תמיד הם זורמים אך אני מתעקשת מבליל של מילים לי טווה את הקשת. ואם היא נסתרת נבלעת בעב אני מסתערת צובעת לה קו. לא תמיד נענים מרימים הם כתפיים ולמרות כל פנים לי רותמת כנפיים. יודעת, כאלה צרות עשירים … להמשיך לקרוא ←

אם ימייך חלפו בלי מילים שהדבקת זו לזו ביצירה זו העת לקריאת תהילים לעשות לתיקון המארה כי ללא אותיות בזרימה יחרב אפיקך וייבש והלב יפרפר באימה פן הרגש הפך לו לקש תפשילי שרוול ללקט שברי אהבות רוטטים הרטיבי בקסת העט … להמשיך לקרוא ←

שתי נשים, שתי נשים בכפיפה האחת פתיינית, השנייה סתם יפה. האחת רוטטת לקראתו נרגשת עוברת להיכון, דרוכה היא כחץ שניה  לבואו במתינות מדשדשת רק הוא מעורו לכבודה יקפץ. לאחת מקמץ בדברים, במילים רק גופו יגלה, לא יוכל להסתיר לאחרת בונה … להמשיך לקרוא ←

היית לי ילד רגיש ועורג רווי משאלות הזויות תהית רזי היקום ואחרית זרית ללילה תמיהות. ביקשתי לתמוך, אך אזלה לי ידי חששתי לבא, אלוהים הוא עדי כאבתי עמך ולבי התחמץ חבוט בצמתים, מחפש את החץ פוסע, מועד, ערפל עמימות תר … להמשיך לקרוא ←

חסרת תקנה יודעת שאתא הזמן יודעת שכבר אחרי יודעת שהבטיחה לעצמה ועודנה בבגדיה על שפת יצועה. ולא, לא תיגמל מתאוות המילים… לא תרפה, והן נוטפות לה טיפין עם המחוגים ועוכרות רעננות בקריה וטורטות את עיניה ועומסות על עפעפיה, בעוד העיתון … להמשיך לקרוא ←

מה אישה  המסיטה תריסי שמורותיה בעוד תריסי חלונה מוגפים וכהרף נגוהות חפים למענה עפים כהרף לקראתה משחרת מתוך האפלולית ברכת שחרים בתולית מוארת אין לה אלא להיות מאושרת.