קָרוּסֶלַת הַלַּיְלָה סוֹבֶבֶת וָנוֹעַ
חֲלוֹם וּמְצִיאוּת נִפְתָּלִים
חוֹבֶקֶת כָּרִית בְּשַׁלְוָה וּמַרְגּוֹעַ
שְׁרוּיָה בְּמַמְלֶכֶת צְלָלִים
לְפֶתַע אָקִיץ בְּלִי תֵּרוּץ וְעִלָּה
לָתוּר הוֹדָעָה מֵרָחוֹק
הַאִם אֲהוּבִי אֶת יוֹמוֹ כְּבָר כִּלָּה
הַאִם תְּשַׁגֵּר לִי בַּת שְׂחוֹק?
אֶתְלֶה יְהָבִי נְכוֹנָה וְנִרְגֶּשֶׁת
לַחְרֹשׁ בִּי תְּלָמִים לִיצִירָה
לְךָ אֲיַחֵל וַאֲפִלּוּ מֻתֶּשֶׁת
תִּזְרַע בִּי זְרָעִים שֶׁל שִׁירָה.
בְּנֶשֶׁף הַלַּיְלָה יָדִי לִי מַקְלֶדֶת
עוֹרֶגֶת חוּטֵי מִשְׁאָלוֹת
בְּךָ הִרְהוּרַי הֵן אֲנִי מְמַקֶּדֶת
תָּמִיד כְּמוֹ הָיוּ הַתְחָלוֹת.
הֵיאַךְ זֶה תִּשְׁכֹּן בִּי תָּדִיר וְלַמְרוֹת
הֵיאַךְ נִשְׁמָתִי רְעֵבָה
בְּלֵב עֲלָטָה בִּי תַּדְלִיק מְאוֹרוֹת
וְשִׁיר בִּי יֵהוֹם אַהֲבָה

י

יצאתי מבית בני הממוקם בכפר תאיחאצו המשתייך לעיר דאלי שבחבל יונאן בחצות היום. בתחילת מסלול ההליכה שמעתי פיצוצים, כאלה שבהם הסינים נוהגים לציין אירוע מיוחד, וראיתי התקהלות
ברחוב על יד השוק.
הצבע הלבן בלט.
רוב האנשים לבשו חולצות לבנות וחבשו שביס לבן מגולגל סביב הראש, חלקם בתוספת סרט אדום.
קומץ אנשים נשאו מעין תורן ונער אחד אחז בתמונה צבעונית של המנוחה (אכן שיערתי שזו הלווייה) .
שורת אנשים (ספרתי 22) כרעו על הכביש כשגם ראשיהם רכונים על האספלט.

https://alizavald.files.wordpress.com/2019/08/img_20190822_1210448471133799290584775.jpg
יצאתי מבית בני הממוקם בכפר תאיחאצו המשתייך לעיר דאלי שבחבל יונאן בחצות היום. בתחילת מסלול ההליכה שמעתי פיצוצים, כאלה שבהם הסינים נוהגים לציין אירוע מיוחד, וראיתי התקהלות
ברחוב על יד השוק.
הצבע הלבן בלט.
רוב האנשים לבשו חולצות לבנות וחבשו שביס לבן מגולגל סביב הראש, חלקם בתוספת סרט אדום.
קומץ אנשים נשאו מעין תורן ונער אחד אחז בתמונה צבעונית של המנוחה (אכן שיערתי שזו הלווייה) .
שורת אנשים (ספרתי 22) כרעו על הכביש כשגם ראשיהם רכונים על האספלט

לפני האבלים הכורעים במורד הרחוב הוצב שולחן ערוך במאכלים. מעברו האחד מעין חזן שזימר קטעי תפילה קצרים. מעברו השני אדם שתקע בחצוצרה בכל סיום קטע חזנות.
לפני השולחן הונח על הקרקע ארון קבורה מכוסה באדום.
בתום טקס החזנות קמו כולם והחלו לצעוד במעלה הרחוב, כשארון הקבורה המחובר למוטות, נישא על ידי אנשים האוחזים את המוטות על כתפיהם. המוזיקה לא חדלה. מפעם לפעם הושמעו פיצוצים. לאורך הדרך הושלכו ריבועי נייר.
חצו את הכביש הראשי והמשיכו לעלות קצת בהר עד מה שנראה לי מקדש. ברחבה קיימו טקס הקפת הארון מספר פעמים. חלק מהאבלים לבשו מעל חולצתם הלבנה שק, נעלו נעלי קש ונשענו בהליכה על מקלות קצרים מכוסים לבן, שאילצום להיות כפופים. בתום הטקס פשטו את השק ונעלי הקש.

המשך

איני יודעת לאן נעלם הארון. עתה פנו האנשים לאחור וחזרו בדרך בה היגיעו, חצו את הכביש הראשי וירדו במורד רחוב השוק. הדרך הייתה משופעת בריבועי נייר ובקצת עטיפות סוכריות.
האנשים המשיכו לנוע בסמטאות הכפר עד בית המנוחה. אני כמובן הלכתי עימם בכל הדרך כשאני מצלמת.

ליד הבית היו דוכנים נמוכים שעליהם שני סירי מרק כהה והמון קעריות. קעריות המרק חולקו לקהל. בסמוך הונחו גיגיות מים ומגבות קטנות ואפילו מסרקים ואנשים רחצו היטב ידיים ואפילו הסתרקו.
באמצע הסימטה לפני הסירים והגיגיות הדליקו מדורת זרדים שהאנשים היו צריכים לדלג מעליה.
בחצר הבית היו מכונסים חלק מהאנשים והבחנתי גם בבשר שאולי יחולק אח"כ. רוב האנשים התפזרו לבתיהם ואני בתוכם.
נאמר לי שטקסים כאלה אופייניים לתושבי הכפרים.
טקס זה התקיים בכפר תאיחאצו, שבו מתגוררת משפחת בני.

לִמְדִי – אָמַרְתִּי לִי – רוּחֵךְ
רוּחֵךְ לְהַאֲרִיךְ
אִם גַּל שֶׁל עֶצֶב יְצִיפֵךְ
וְתִקְוָתֵךְ יַפְרִיךְ.
לִמְדִי לִנְשֹׁם – לִנְשֹׁם עָמֹק
וְסַנְטֵרֵךְ לִזְקֹף
אֶת הַדְּמָעוֹת לִמְהֹל בִּשְׂחוֹק
הַצַּעַר לַהֲדֹף.
לִמְדִי שֶׁהַנָּתִיב פְּתַלְתַּל
וּמְשֻׁפַּע בּוֹרוֹת
אִם אֹפֶל עַל לִבֵּךְ מוּטָל
עוֹד יִזְהֲרוּ אוֹרוֹת.
לִמְדִי אִשָּׁה – לָאַהֲבָה
רַבּוֹת הֵן הַפָּנִים
צְרוּרָה תִּקְוָה בָּאַכְזָבָה
גַּם אִם תַּרְבֶּה שָׁנִים.
אִם תִּמְעֲדִי וְאִם תִּשְׁגִּי
עִבְרִי אֶת הַמִּפְתָּן
לִמְדִי אִשָּׁה וְהִתְעַנְּגִי
כָּל הֶרֶף שֶׁנִּתַּן.